קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
המגזר השלישי

המונח "המגזר השלישי" הוא מונח-גג לכל הארגונים ללא כוונת רווח (מלכ"רים) הפועלים במדינה למען מטרות שונות. שם זה מבדיל אותם משני המגזרים העיקריים במדינה – המגזר העסקי, הפועל למטרות רווח, והמגזר הציבורי, הכולל את מוסדות המדינה והרשויות המקומיות. קשה לאפיין את המגזר השלישי באופן חד משמעי, כיוון שמטבעו הוא הטרוגני מאוד ומורכב מארגונים שונים בעלי מטרות מגוונות ולעתים אף סותרות זו לזו. המגזר השלישי כולל עמותות וארגוני צרכנים, ארגוני צדקה, ארגוני עובדים, ארגונים קהילתיים, ארגוני שמירת איכות הסביבה וכדומה. למרות זאת, ניתן למצוא כמה מכנים משותפים המאפיינים מגזר זה – הרצון לפעול ולעזור במקומות שבהם המדינה אינה מספקת פתרונות ממשיים או הגנה מספקת לאזרח, פעילות למען מטרות חברתיות המטיבות עם הכלל, פעילות התנדבותית והתבססות על כספי תרומות.  

על פי החוקרים סלומון ואנהייר (2003), הגדרת ארגון השייך למגזר השלישי כוללת חמישה פרמטרים:
1. על הארגון להיות פורמלי.
2. על הארגון להיות נפרד ממערכת המדינה.
3. אסור לארגון לחלק רווחים.
4. על הארגון להיות בעל מנגנונים עצמאיים לקבלת החלטות הנוגעות אליו.
5. על הארגון להיות בעל מרכיב פילנתרופי ו/או וולונטרי.

בישראל, מבחינת מעמד חוקי, מוכרים רוב ארגוני המגזר השלישי כעמותות רשומות אצל רשם העמותות. עם זאת, קיימים סוגים אחרים של ארגונים כגון שדולות, אגודות שיתופיות, מוסדות דת ועוד, אשר לכל אחד מהם מעמד חוקי שונה. בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל היווה המגזר השלישי חלק משמעותי מהקמת הבסיס למדינה בתחומי החינוך, הבריאות, התרבות וכדומה. לאחר הקמת המדינה התאפיינו המוסדות השלטוניים בריכוזיות יתר, אבל בעשורים האחרונים, עקב צמיחת הפערים החברתיים והאבטלה במסגרת הכלכלה הגלובלית, הולך וגדל תפקידם למעל 13% מהתוצר הגולמי.  לדוגמה, בשנת 1996 היו רשומות בישראל 23,000 עמותות ועד סוף שנת 2005 גדל מספרן ל- 41,000. בשנת 2002 נאמד סך כל ההכנסות השוטפות של המגזר השלישי ב- 65 מיליארד שקלים.

תהליך זה הוא חלק מהתמוטטותה של מדיניות מדינת הרווחה הישראלית, הצוברת תאוצה בשנים האחרונות עם הפרטת המשק והמעבר לשיטה כלכלית של קפיטליזם דוהר. המגזר השלישי מציע לא פעם פתרונות יצירתיים ושירותים בעבור אזרחים שהמגזר הציבורי אינו יכול לפתור את בעייתם. קיומו של מגזר שלישי מגוון ופעיל נתפס בעיני רבים כתנאי הכרחי לקיום הדמוקרטיה ולשמירה על אינטרסים של קבוצות מיעוט, והוא מבטא הלכי רוח בציבור שאינם זוכים להתייחסות מספקת מהמדינה.
 
בגלל המגוון הרב של הארגונים ומעמדם החוקי המשתנה, קיים קושי אובייקטיבי לרכז את המידע על פעילותו ואופיו של המגזר השלישי. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מרוכז לאסוף מידע זה, עקב עליית חשיבותו של המגזר והרצון לפתח מדיניות אחידה שתאפשר למצות את הפוטנציאל הטמון בו. נערכו מחקרים לבדיקת פרמטרים שונים, כמו מחקרן של פרופ' הדרה בר וד"ר אסתר יקוביץ, שבדקו את מידת הפורמליזציה הקיימת בארגוני המגזר השלישי ומידת השפעתה על מודעות החברים בעמותה לחובותיהם המשפטיות-פורמליות כלפי הארגון. מחקר נוסף ערכה ענבל אבו בנושא "תפיסות, עמדות והעדפות לקוחות בשוק הסיעוד המעורב". המחקר בדק את תפיסותיהם ועמדותיהם של לקוחות בשוק הסיעוד, המורכב מתערובת של גופים מהמגזר העסקי ומהמגזר השלישי. המחקר בחן את מידת המוטיבציה של הלקוחות לקבל את השירותים מגוף עסקי לעומת מלכ"ר, וגילה כי הלקוחות מעדיפים שירותי מלכ"ר, הנתפסים כאמינים יותר.   

יש הטוענים כי במצב הנתון כיום המונח "המגזר השלישי" כבר אינו עושה צדק עם כמות הארגונים והשפעתם על המשק, ויש להחליפו במושג "המגזר הראשון". יתר על כן, רבים רואים את התאוצה שתופס המגזר השלישי כמבורכת וכחלק חשוב מבנייתה של חברה בריאה וצודקת יותר. על פי תפיסה זו יש לצמצם את מעורבות המדינה בחיי הפרט כמה שיותר, ולהגביר את המעורבות של האזרחים עצמם בשליטה על חייהם וגורלם.  לעומת זאת, נטענת הטענה כי העמותות במגזר השלישי מונעות מהמדינה לחזור ולתפוס את מקומה כאחראית על שירותי הרווחה, החינוך והבריאות. 


מקורות וקישורים

 המרכז הישראלי לחקר המגזר שלישי, אוניברסיטת בן גוריון
 בלוי, מ., "מה תפקידו של המגזר השלישי?", NRG מעריב, 28/11/06
 ורדינון, יוסף, י., "המגזר השלישי" 25/08/07, אתר Shvoong
 סלע, ר., "המגזר השלישי הוא המגזר הראשון", 26/11/06, אתר הקפיטליסט היומי
 ארגון חא"י, "מדוע זקוקה החברה בישראל לארגון ומוסדות חברתיים עצמאיים"



 


גרסא להדפסה