עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
  הטלוויזיה והפוליטיקה
  בחירות ושיווק פוליטי
  יחסי תקשורת-שלטון
    הקדמה
    זכות הציבור לדעת
    דעת קהל
    תקשורת ומוסדות המדינה
    התקשורת והציבור
    מהו מסגור?
    ספין תקשורתי
    סקרים והשלכותיהם
    שאלות פתוחות
    שאלון רב ברירה
    קישורים ומאמרים בפרק זה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
 חופש הביטוי והעיתונות

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
זכות הציבור לדעת


בעידן הנוכחי, יותר מבעבר, הזירה הפוליטית מתרחשת בתוך הזירה התקשורתית, ולשחקנים הפוליטיים תלות גדולה מאוד באמצעי תקשורת ההמונים. אפשר לומר שהפוליטיקאים נזקקים לתקשורת כדי להיבחר, הם נזקקים לה כדי לקבל תמיכה למדיניותם, והם נזקקים לה כדי לעמוד ביישום הבטחותיהם. כתוצאה מכך, אחד הנושאים המדוברים ביותר בזירה הציבורית והפוליטית של ימינו הוא יחסי התקשורת, הציבור והשלטון. אם בעבר נתפסה התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה וככזו המפקחת על פעולות השלטון, הרי שהיום המחקר נוטה להתייחס אליה באופן ביקורתי יותר - כאל עסק כלכלי וכאל שחקן בעל אינטרסים בזירה השלטונית.

לדוגמא
לפניכם שלושה מקרים שבהם זכות הציבור לדעת נפגעת בשל ברית אינטרסים שבין המדיה לבין ממסדים חזקים ובעלי השפעה.
בדקו מה היה המניע שהוביל לפגיעה בזכות הציבור לדעת, והאם המקרים האלה מחזקים את הטענה  שהתקשורת היא עסק כלכלי בעל אינטרסים.

  1. בנו של תעשיין ידוע התאבד. בעיתון יש הרבה מודעות-אבל הנושאות את שמו, אבל בכוונה תחילה אין סיקור של נסיבות המוות.
  2. פרשת החלב של תנובה - תחקירן גילה עודף סיליקון בחלב מתוצרת תנובה. תנובה, מצידה, מכחישה את הממצאים ומפעילה לחץ על תחקירן העיתון שימנע את פרסום הכתבה, שכן אם היא תפורסם תנובה תימנע מלפרסם באותו עיתון, ותעבור לפרסם בעיתונים המתחרים.
  3. יצרני הסיגריות - כתוצאה מלחצים של יצרני הסיגריות על בעלי העיתונים, המוּדעות למלחמה בסרטן בארצות-הברית החלה ארבעים שנה מאוחר יותר, מאוחר מדי.


אסכולת סדר היום
אסכולת קביעת סדר-היום, שנוגעת אף היא ליחסי המדיה עם ממסדים חזקים ואשר תידון בהרחבה בפרק זה, עוסקת בשאלה כיצד מנהיגים המעוניינים להעביר מסרים שונים לציבור יכולים להשפיע על סדר-היום התקשורתי. היום כבר ידוע כי באמצעות שימוש "נכון" בכלי התקשורת מנהיג יכול להשפיע על דעת-הקהל. המאבק על החדשות התקשורתיות הוא יסוד חשוב כמעט כמו כל קונפליקט פוליטי, והיכולת של יריבים לשלוט בסביבה הפוליטית נובעת מההבנה כי עליהם ליזום אירועים תקשורתיים ולשלוט בהם, וכן שעליהם לכוון את זרם המידע על מנת לזכות בתמיכת האליטות ובתמיכת חלק ניכר של הציבור.


תרבות הסקרים
תופעה נוספת הקשורה ביחסי תקשורת - שלטון היא התעצמותם של סקרי דעת-הקהל הנערכים באינטנסיביות רבה לפני בחירות ולאחריהן. השאלות שנשאלות לפני מערכות בחירות - כמו מי ייבחר, מי יקבל יותר קולות, מה יהיו התוצאות - הן שאלות שמעסיקות את התקשורת הרבה יותר מאשר בחינת האידיאולוגיה של כל מפלגה והשקפת העולם שלה בנושאים שונים. 


סקרי דעת-הקהל - שנועדו בתחילת הדרך לבחון בדרך מדעית את הנושאים המעסיקים את הציבור - הפכו בשנים האחרונות למכשיר רב-עוצמה המעלה את הרייטינג של אמצעי התקשורת והמאפשר לפוליטיקאים לשלוט בדעת-הקהל ולנצל אותה לצורכי בחירות והישרדות בשלטון. הסקרים הם שהעצימו את תופעת הפרסונליזציה של הפוליטיקה, והם שהפכו את הפוליטיקה לעוד זירה ספורטיבית שבה נערכים הימורים בשאלה מי מוביל ומי ינצח.

פרק זה יענה על כמה שאלות מהותיות הקשורות בתרבות הסקרים, ויתמודד עם התופעות של הטיה, פרשנות, עיצוב המציאות וגיוס הציבור.

אלו הן השאלות שנדון בהן בכיתה בהקשר זה:

  • האם הסקרים "מצלמים" את המציאות או יוצרים אותה?
  • האם סקרים מעודדים הצבעה?
  • האם סקרים גורמים למצביעים להעביר את תמיכתם למועמד שנראה כמנצח?
  • האם סקרים גורמים לצדד בחלש ולחזק אותו בקולם?
  • האם סקרים גורמים לאדישות מתוך הנחת הבוחר שממילא התוצאות ברורות על-פי הסקר?
  • האם סקרים משפיעים על הפוליטיקאים בעיצוב הקמפיינים שלהם?
  • האם סקרים משפיעים על החלטות פוליטיות של הפוליטיקאים?
  • האם הסקרים יכולים להשפיע על דעת-קהל עד כדי תנודה של מצביעים מצד לצד?