עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
  הטלוויזיה והפוליטיקה
  בחירות ושיווק פוליטי
  יחסי תקשורת-שלטון
    הקדמה
    זכות הציבור לדעת
    דעת קהל
    תקשורת ומוסדות המדינה
    התקשורת והציבור
    מהו מסגור?
    ספין תקשורתי
    סקרים והשלכותיהם
    שאלות פתוחות
    שאלון רב ברירה
    קישורים ומאמרים בפרק זה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
 חופש הביטוי והעיתונות

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
הקשר בין אמצעי התקשורת ובין הציבור


על-פי תפיסת המרחב הציבורי הליברלי המדיה אמורה לבצע תפקיד חשוב ביותר למשטר הדמוקרטי - להבטיח שנבחרי הציבור ונציגיו לא יתחמקו מאחריות למעשיהם. הציבור מצפה מהתקשורת לעזור לו בתהליך של שיח ציבורי, כי אפילו דמוקרטיה יציבה וחזקה מתקשה להתמודד עם אזרח פסיבי שבקושי הולך לממש את זכות הבחירה ומיד שוכח מהפוליטיקה. ציבור פסיבי לא יידע מהן הוא ציפיותיו מבעלי המשרות הציבוריות ומה הם באמת עושים; לציבור חסר ידע הנבחרים לא יתנו דין וחשבון. זאת תהיה דמוקרטיה חלשה מאוד, אם בכלל.

כדי שהציבור יוכל לשלוט באופן פעיל על מעשי הממשל, הוא חייב לדעת מה מתרחש. לכן נדרש דיון ציבורי אפקטיבי, שיתייחס אל האזרחים כמכלול. הנטייה התמידית של פוליטיקאים ליצור מונופול על המידע והעובדה כי המצע של המפלגה וההזדהות עימה כבר לא רלבנטיים כבעבר - כל אלו מייצרים למדיה הזדמנויות חדשות להתבלט כבעלת תפקיד מרכזי בתהליכים הפוליטיים. מאחר שבכל הדמוקרטיות המערביות כיום התהליך הפוליטי שם את הדגש על התקשורת, אזי כדי להגיע לציבור המועמדים הפוליטיים תלויים באופן ישיר בתקשורת ההמונים.

בקישור הבא תוכלו לראות את המצע של מפלגת מרצ-יחד, העוסק בנושא השקיפות והאחריות של הנבחרים כלפי בוחריהם.
 


אסכולת קביעת סדר-היום
התפיסה התיאורטית שבבסיס הגישה, מעמידה במרכזה את תהליך קביעת סדר-היום (Agenda Setting) התקשורתי והאינטראקציה המתקיימת בינו לבין תהליך קביעת סדר-היום הציבורי. על-פי תפיסה זו, אחת מההשפעות החשובות ביותר של תקשורת ההמונים היא יכולתה להבנות ולארגן את העולם בעבור מכלול קהליה. יכולתה זו של המדיה לבנות תודעה מחודשת ואף לגרום לשינוי תודעה הוכתרה כפונקציה של קביעת סדר-היום על-ידי תקשורת ההמונים.
על-פי אסכולה זו אחת הדרכים המרכזיות של ארגון פוליטי או איש פוליטי להגשים את יעדיו היא באמצעות השפעה שמתווכת דרך אמצעי התקשורת. 

בהקשר זה נשאלת השאלה האם התקשורת צריכה לדווח באופן ניטרלי כמשקיפה מהצד, או לחילופין לנהוג כפי שנהג העיתונאי נתן זהבי בעת מאבקם של חולי סרטן המעי הגס. שדר הרדיו קרא בתכניתו למרי אזרחי כדי לסייע לחולי הסרטן, וביקש מאזרחים להציף בטלפונים את לשכות השרים. לפי זהבי תפקידה של התקשורת לקדם מאבק ולנקוט עמדה.


משימה

יש לקיים דיון בכיתה על העמדה העיתונאית שנקט נתן זהבי.

בפרקטיקה העיתונאית קיימות ארבע דרכי התנהלות של עיתונאים:

  1. אובייקטיביות
  2. מעורבות
  3. עידוד הציבור לנקוט פעולות
  4. אקטיביות

נתן זהבי העדיף את גישות 3 ו- 4. הוא האשים את ממשלת ישראל בגין "היחס האכזרי שלה לחולי הסרטן". הוא מחה על כך באופן אקטיבי, וטען  שהתרופות שיכולות להציל את חייהם אינן נכללות בסל הבריאות.

 

התלמידים מתבקשים למצוא דוגמאות לארבע הפרקטיקות העיתונאיות.

כיום מפלגות פוליטיות, מנהיגים פוליטיים וארגונים פוליטיים לא ממוסדים שרוצים להשפיע על סדר-היום התקשורתי עושים זאת באמצעות יועצים מומחים שהם שוכרים את שירותיהם. היועצים בונים קמפיין, ולאורך תכנונו, יישומו והערכתו אמצעי התקשורת נלקחים בחשבון כשחקן שיוצר את כללי המשחק. התקשורת משמשת גם כזירת ההתרחשות, אבל היא גם שחקן עם אג'נדה ואינטרסים משלו. המאבק המתנהל באמצעות הקמפיין הפוליטי אינו רק מאבק בין המפלגות, בין המועמדים השונים, בין השקפותיהם ותכניותיהם, אלא מאבק בין שתי הזירות (או בין שני המוסדות) -  הזירה הפוליטית והזירה התקשורתית. במהלכו של המאבק הזה הפוליטיקאים מבקשים לחדור אל אמצעי התקשורת ולזכות בתשומת ליבם. כדי להשפיע על כלי התקשורת ולתמרנם לכיוון הרצוי נדרשים השחקנים הפוליטיים להטמיע ולהפנים את כללי המשחק של כלי התקשורת, את שגרת ההתנהגות וכללי ההתנהלות שלה, כמו גם לביים אירועים, והכול כדי לדאוג  לבמה תקשורתית למועמד.

מאחר שתיאוריית קביעת סדר-היום מייצרת קשר בין עמדות הציבור לבין ההבלטה שנותנת התקשורת לנושאים מסוימים, הציבור מסיק מן המוצר התקשורתי - שהוא צורך אותו באמצעות העיתון המודפס, הרדיו, הטלוויזיה, או האינטרנט - מהם הנושאים החשובים. הציבור יוצא מנקודת הנחה כי אם התקשורת מקדישה תשומת לב רבה לנושאים מסוימים, הרי שהיא מחשיבה אותם יותר מנושאים אחרים. הציבור לא רק קולט את הנושאים שבהם מתמקדת התקשורת בראש סדר יומה, אלא הוא מושפע מההכרה שנותנת התקשורת לאותם נושאים.

נושאים לדוגמה: אנטנות סלולריות, זיהום נחל הקישון, דוח העוני 

דוח העוני, נושא האנטנות הסלולריות ומפגעי נחל הקישון עולים ויורדים מסדר-היום מדי כמה שבועות/חודשים.

אם כך, הרעיון העומד מאחורי המושג המטפורי "קביעת סדר-היום" מתייחס לכך שתקשורת ההמונים מבליטה ידיעות חדשותיות שנמצאות על סדר יומה התקשורתי והצלחתה בהעברתן אל סדר-היום הציבורי. מכאן נובעת ההשפעה המכרעת של קביעת סדר-היום: תשומת הלב הציבורית והפוליטית תגרום לכך שהקהל, הניזון מהתקשורת, יבין ויסיק אלו נושאים הם בעלי חשיבות גבוהה יותר ואלו נושאים (המסוקרים פחות) הם בעלי חשיבות פחותה.

העוצמה לקביעת סדר-היום התקשורתי נתונה, אם כך, בידי מספר מצומצם בלבד של מקורות ובידי אליטה המכונה במחקר "שוערי הסף". אלה הם העיתונאים, העורכים באמצעי התקשורת והפוליטיקאים ויועציהם אשר שולטים על המידע המוזרם לציבור. אסכולת קביעת סדר-היום מייצרת שלוש רמות של שליטה במידע המוזרם לציבור. ברמה הראשונה קובעים "שוערי הסף" מה ייכנס ומה לא ייכנס לאמצעי התקשורת; ברמה השנייה הם קובעים את מידת ההבלטה שתינתן לנושאים מסוימים; וברמה השלישית הם קובעים את המִסגור Framing, כלומר את הזווית שדרכה תטופל הסוגיה הנידונה.