עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
  הטלוויזיה והפוליטיקה
  בחירות ושיווק פוליטי
  יחסי תקשורת-שלטון
    הקדמה
    זכות הציבור לדעת
    דעת קהל
    תקשורת ומוסדות המדינה
    התקשורת והציבור
    מהו מסגור?
    ספין תקשורתי
    סקרים והשלכותיהם
    שאלות פתוחות
    שאלון רב ברירה
    קישורים ומאמרים בפרק זה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
 חופש הביטוי והעיתונות

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
דעת קהל


נוטים להשתמש במושג "דעת-קהל" במשמעותו הרחבה כייצוג התודעה של הציבור או של סך רצונותיו.
ברמת המיקרו, הגישות הפסיכולוגיות מציעות הסברים להיווצרות דעה אישית, ואילו ברמת המאקרו הסקרים מאפשרים למדוד את דעת-הקהל. יורגן האברמס מציג השקפה נורמטיבית של יצירת דעת-קהל. הוא טוען ש"המרחב הציבורי" הוא המקום שבו דעת-הקהל נוצרת ובאה לידי ביטוי. המרחב הציבורי הוא הנקודה שבה המדינה והחברה האזרחית נפגשות.
תפקיד המרחב הציבורי הוא ליצור מקום ליחידים לנהל בו דיון ציבורי שקול וביקורתי, שבו יובעו דעותיהם על עצמם ועל תפקודי המדינה.

הדיון הרציונלי הזה במרחב הציבורי מאופיין בחופש ביטוי, בגישה אוניברסלית וכוללנית, ולא נשלט על-ידי השוק או המדינה. על-פי האברמס המרחב הזה, שבו מתקיים השיח הרציונלי-ביקורתי, השתנה לרעה, מאחר שתקשורת ההמונים ממלאת יותר ויותר את התפקיד של כיכר השוק, כפי שהיה מקובל ביוון. ההשתלטות של התקשורת על המרחב הציבורי יוצרת השלכות על היווצרות דעת-הקהל. בזמן שמודעות מוגברת לתקשורת ולמאפייני השוק הייתה אמורה למנוע השתלטות ממסדית ומדינית על המרחב הציבורי, המדיה והמדינה הפכו שזורות זו בזו. ויותר מכך: לחצי כוחות השוק והשחקנים הפוליטיים הביאו לכך שהתקשורת לא מדווחת על המציאות, אלא בונה אותה.


התיאוריה של הבניית המציאות בתקשורת קובעת כי תמונת המציאות המוצגת באמצעי תקשורת ההמונים היא במקרים רבים בריאתה של מציאות חדשה, השונה באלמנטים רבים מהמציאות ה"ריאלית".



דוגמה להמחשה: יצירת מציאות מובנה ומוגזמת באה לידי ביטוי בכותרות ענק ובהתעסקות יתר של כל אמצעי התקשורת במה שכונה "מופע הזיקוקים הגדול ביותר שנראה בארץ, המופע שצפוי להאיר את שמי תל אביב בכ-15 אלף זיקוקי דינור".

בפועל היה פער בין המציאות שחוו באי המופע ובין הסיקור העיתונאי המקדים של המופע.
 בקישור הבא תוכלו לקרוא על סיקור האירוע: "פקקים וזיקוקים", הדס שפר, חדשות מעריב Nrg 17/5/06

דעת-הקהל היא חיונית כדי לשמור על הלגיטימציה ועל הסמכות הפוליטית של המנהיגים הפוליטיים. למשל, אם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, רוצה להעביר את תכנית ההתכנסות, הוא חייב להשיג לגיטימציה בדעת-הקהל. בדמוקרטיות בנות זמננו, דעת-הקהל בדרך-כלל מועברת דרך המדיה ההמונית, אם באמצעות סקרי דעת-קהל ואם באמצעות ההשתקפות של דעת-קהל במדיה. דעת-הקהל כבר לא נוצרת מתוך דו-שיח, אלא נבנית דרך מערכות תקשורת, תוך קונפליקט עם שחקנים פוליטיים, המבקשים לשמר את השליטה על הפצת המידע. כיוון שקביעת ההקשר והפרמטרים לבניית שיח ציבורי ויצירת דעת-קהל היו בעבר חלק מתפקידן של המפלגות הפוליטיות, בפוליטיקה של ימינו שחקנים פוליטיים נוקטים באסטרטגיות פוליטיות המייצרות אפקט באמצעות המדיה. התפתחויות טכנולוגיות משפיעות על אופן הפעילות הפוליטית ועל המסר הפוליטי עצמו, ועל כן כל התפתחות טכנולוגית תקשורתית מעלה חשש לגבי השפעתה על דעת-הקהל. בהקשר זה ניתן לומר כי האינטרנט, למשל, הוא ברובו כלי הנמצא מחוץ לשליטתן של האליטות המסורתיות. המדיום הזה מציע אפשרויות שיתוף נרחבות יותר של היחידים, ומהווה אתגר לצורות ניהול השיח הקיימות.

יש להניח כי בהקשר זה יעלו לדיון השאלות הבאות:

  • האם האינטרנט מייצג בנייה מחדש של דעת-הקהל וביטוי מחודש שלה?
  • האם האינטרנט מציב הזדמנות לדמוקרטיה להתרענן?
  • האם האינטרנט הופך את השתתפות הציבור בתהליכים הפוליטיים למשמעותית יותר?
  • האם האליטות המסורתיות והחדשות ירתמו את המדיום החדש הזה וינצלו אותו לטובת האינטרסים האישיים שלהן ולאינטרסים של הסטטוס-קוו?

 

האינטרנט והפוליטיקה:
מציאות חדשה ומסקרנת, המהפכה מתרחשת בעצם הימים האלה!


        
בקישור הבא תוכלו לקרוא על האינטרנט כמייצג דעת-קהל בכתבה של אבינועם בן זאב 27/3/06 
Ynet - "האינטרנט מאפשר לנו לא לבחור".


"הדמוקרטיה המקוונת", מאמר מאת סיני גז, האינטנרט והשלכותיו.