עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות דף בית דף בית אמנויות העיצוב, הנדסת בנייה ואדריכלות טכנולוגיות בנייה - גשרים
גורדי שחקים  מבנים נבחרים  

מגדל המפרש The Sail Tower

מיקום: חיפה, ישראל
גובה: 140 מטר
קומות: 37 קומות
זמן בנייה: 1999 - 2002
קונסטרוקציה: בטון
עטיפה חיצונית: אלומיניום וזכוכית
סגנון אדריכלי: פוטוריסטי
אדריכלות: דינה אמר, קוריאל אברהם
הנדסה: ש. בן אברהם מהנדסים בע"מ,
מהנדס אחראי: אינג' רמי בלס
ייעוד: משרדי ממשלה

מגדל המשרדים כולל 37 קומות ממפלס היסודות עד הגג:
· קומת מרתף תת-קרקעית, המיועדת לארכיבים של משרדי הממשלה
· שתי קומות מרתף המיועדות למסחר
· קומת כניסה המיועדת למערכות הטכניות השונות
· 25 קומות למשרדי הממשלה השונים
· קומות 28, 29 - קומות טכניות לחדרי מכונות וכיו"ב
5 קומות נוספות ריקות, המשלימות את המבנה האדריכלי של "סיגר" הבולט מעל מפלס הגג


            צילום: רמי בלס ©

מקור השם
מסיפורי הבניין
טכנולוגיית הבנייה
עיצוב וארכיטקטורה
הידעת?
קישורים


מקור השם



       צילום: אינג' רמי בלס ©
המגדל, הממוקם בחיפה ומשקיף לים,
מזכיר צורת אונייה עם מפרשים מנופחים
.
הוא מצופה בקירות מסך, המשלבים אלומיניום
וזכוכית מהמסד עד הטפחות, ומכאן כינויו "מגדל המפרש".
שמו הרשמי – בניין קריית הממשלה חיפה, נגזר מייעודו.
התושבים מכנים אותו בחיבה "בניין הטיל" (ראה תמונה).


חזור לתחילת הרשימה

מסיפורי הבניין

הפרויקט הוא פרויקט יזמי, שנבנה על קרקע שהקצתה הממשלה כדי לבנות את מגדל המשרדים ואת החניונים. בתחילת עבודת התכנון על הפרויקט, בחודש אוקטובר 1999, בוצע מחקר שכלל בדיקות מקיפות של השפעת הרוחות על המגדל בעל הצורה הגיאומטרית המיוחדת והלא סדירה, הכוללת מפרצים שקועים בחזיתות, אגפים מרחביים בגבהים שונים, הבולטים ממישור החזית, אלמנטי גגונים שונים והתרוממות של שני חלקי הרביעים המרחביים מעל מפלס הגג.
עבודת המחקר נמסרה לביצוע במנהרת הרוח בפקולטה למדעי ההנדסה באוניברסיטת מערב אונטאריו, קנדה.


                                                       
לצורך הבדיקות נבנה מודל עבודה מדויק של המגדל בקנה מידה 1:300. בתוך המודל הותקנו 300 חיישנים ומדידי לחץ בנקודות שונות לאורך ולגובה החזיתות השונות. כדי לקבל תוצאות מדויקות, הוכן מודל גושני של סביבת הפרויקט, הכולל גם את כל המבנים הסמוכים לו ברדיוס של 370 מ', בהתבסס על נתונים מתצלומי אוויר עדכניים ומתחזית בינוי עתידית. בסך הכול הפרויקט נבדק 36 פעמים מ - 36 כיווני רוח, בהתחשב במחזוריות ובעוצמה של הרוחות החזקות שנשבו באזור במאה השנים האחרונות. ספר התוצאות כלל נתונים לגבי כוחות הגזירה ומומנטי הכפיפה והפיתול המקסימליים בעשר נקודות לגובה המגדל בעבור 36 כיווני הרוח שנבדקו. הספר חייב את היזם, הקבלן והמהנדסים להתחשב בכל הפרמטרים הנמצאים בו בשלב התכנון והביצוע, והקטין מאוד את חוסר הוודאות לגבי פעולת כוחות הרוח על המבנה בזמן סופה בלתי שגרתית.     


חזור לתחילת הרשימה

טכנולוגיית הבנייה

מאחר שהפרויקט כולו נמצא בקרבת שבר יגור, העובר בסמוך לדרך העצמאות חיפה, ננקטו בתכנון פעולות מיוחדות כנגד רעידות אדמה, כולל שימוש במקדם סיסמי גבוה לתאוצת הקרקע הצפויה. המקדם לוקח בחשבון כוחות אופקיים הגדולים פי 2 מאלו שהיו מתקבלים עבור בניין זהה במקום אחר בחיפה, ופי 3 בעבור בניין זהה באזור השפלה -  תל-אביב, נתניה או ראשון לציון. משמעות הדבר היא, שמתקבלים כוחות אופקיים הגדולים פי 3 והמתאימים לבניין בגובה של כ- 60 קומות במקום אחר (לעומת 37 קומות במגדל המדובר), אך המסה המתנגדת להיפוך המבנה היא כשל מבנה בן 37 קומות בלבד. עובדה זו גורמת להופעת מתיחה בקירות ההיקפיים של הגרעין בפעולת הכוחות האופקיים הנובעים מרעידות אדמה.

השלד של מגדל המשרדים מורכב משלושה אלמנטים עיקריים, כולם מבטון מזוין: גרעין מרכזי, תקרות מסיביות ועמודים. הקליקו על התמונות על מנת לקבל את השרטוטים המלאים.

                                              

                                               שרטוטים: אינג' רמי בלס ©

הגרעין המרכזי עשוי מבטון מזוין מסוג ב – 40. החלק העיקרי של הכוחות האנכיים והאופקיים מתקבל על-ידי הקירות ההיקפיים. שטח הגרעין הוא 333 מ"ר, וגודלו העצום נקבע בעיקר מהצורך לאכלס בו את כל הפונקציות שהוא נושא.
כאמור, בשל המקדם הסיסמי הגבוה במיוחד באזור שבר יגור, מתקבלים כוחות מתיחה בקירות ההיקפיים של הגרעין.
בהתחשב בכך ובהתאם לדרישות התקן הישראלי לרעידות אדמה, בוצעה חפיפה בין המוטות האנכיים לסירוגין, כך שלא כל מוטות הזיון הופסקו בקומה אחת. שיטה זו של קשירת מוטות זיון אנכי בגרעין מרכזי בגורד שחקים אמנם הכבידה על הקבלן, אך יושמה בהצלחה בפרויקט זה בפעם הראשונה בארץ.

  
          מימין: קשירת הברזל של בסיס הקונוס, התומך את הרביע המרכזי
                משמאל: ביצוע הרביע המרחבי, מבט מכיוון דרום מזרח
                                      צילום: אינג' רמי בלס ©

לקראת מחצית גובה המגדל, וכאשר נעלמה התופעה של מתיחה בקירות ההיקפיים של הגרעין כתוצאה מפעולת כוחות אופקיים, הופסק השימוש בחפיפות בזיון האנכי.

קירות הגרעין נוצקו תוך שימוש בתבניות גדולות, המשלבות קורות תמיכה ראשיות ומשניות, העשויות מסבכי עץ ולוחות עץ לבוד.

** לחץ כאן לצפיה באלבום תמונות ייחודי המתעד את תהליך הקמת הבניין! **


חזור לתחילת הרשימה

עיצוב וארכיטקטורה

מגדל המפרש אולי אינו גבוה במיוחד, אבל הוא מרתק דיו כדי לזכות בתשומת לב בינלאומית: הוא נחשב לאחת הדוגמאות הבולטות בעולם לאדריכלות פוטוריסטית, שהחלה להתפתח בשנות השמונים של המאה העשרים, וכללה שימוש בחומרים מודרניים וצורות "חלליות עתידניות" יוצאות דופן, השואפות ליצור רושם של עוצמה כלכלית הייטקית, משולבת באקספרסיוניזם פנטסטי יצירתי. כך למשל המבנה כולו מזכיר צורת אונייה עם מפרשים מנופחים, מצופה בקירות מסך, המשלבים אלומיניום וזכוכית מהמסד עד הטפחות. גם עמודי הבטון מצופים בלוחות אלומיניום בוהק.

  
                                                        צילום: אינג' רמי בלס ©

                         **  לחץ כאן לדפדוף באלבום תמונות מרהיב של מגדל המפרש ! **


חזור לתחילת הרשימה

הידעת?
  • מגדל המפרש נחשב לאחת הדוגמאות הבולטות בעולם לאדריכלות פוטוריסטית.
  • לצורתו המיוחדת של הבניין השפעה מכרעת על התנהגותו בזמן פעולת הרוח.
  • המונח "פוטוריזם" נגזר מהמילה Futura , עתיד – תנועה שכללה אמנות פלסטית וספרות באיטליה. את המניפסט הראשון שלה פרסם ב- 1909 המשורר מרינטי. ב- 1910 פורסמו עוד שלושה מניפסטים, שבהם הודגשה חשיבות הטכנולוגיה המודרנית, יופייה, והקידמה (והרווחה) שהיא תביא עמה. התנועה שללה את העבר ואת ביטויו במסורות אמנותיות.
  • במגדל המפרש יושמה בהצלחה בפעם הראשונה בארץ שיטת בנייה המתבססת על חפיפה בין מוטות הזיון האנכי בגרעין ההקשחה, שיטה שמאפשרת למבנה לעמוד בכוחות סיסמיים גבוהים במיוחד.

חזור לתחילת הרשימה

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 מבוא היסטורי
 מבנים נבחרים
 מבנים נוספים
 מבנה במעקב
 לקסיקון
 קישורים
 שאלון משוב
 אודות האתר
    מונה כניסות 496031