|
מצבו של החינוך הטכנולוגי בישראל עמד השבוע במרכזם של דיונים שהתקיימו בשתי ועידות רבות משתתפים שערכו שני עיתונים כלכליים מובילים "כלכליסט" ו"גלובס".
עיתון כלכליסט ערך "כנס טכנולוגיה בשירות האזרח" והעיתון גלובס קיים את "ועידת ישראל לעסקים". מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום הציגה בשני פורומים אלה את עמדתה לגבי החינוך הטכנולוגי ואת עשייתה החינוכית של קבוצת עמל.
כיצד משביחים את מערכת החינוך בפריפריה?
בכנס שערך כלכליסט, דובר על טכנולוגיות מתקדמות ככלי לסגירת פערים חברתיים והתקיים דיון בשאלה: כיצד משביחים את מערכת החינוך בפריפריה?
מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום נשאה דברי פתיחה לדיון שבו השתתפו ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת, שמואל ריפמן יו"ר מועצת רמת נגב ויו"ר המועצות האזוריות, הרב שי פירון מנכ"ל תנועת "הכל חינוך" וד"ר עופר רימון ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. קודם לכן הופיע בפני באי הכנס שר החינוך גדעון סער.
מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום אמרה: "כדי לצמצם פערים חברתיים, צריך לשים דגש על החינוך בפריפריה. לקבוצת עמל יש פריסה רחבה בכל הארץ ובעיקר בפריפריה, כחלק מתפיסת העולם שלנו אשר שמה את החינוך בפריפריה במרכז העשייה שלנו, שאני רואה בה גם עשייה חברתית חשובה".
עוד אמרה עו"ד דום: "כשמדברים על מערכת החינוך בפריפריה ועל החינוך ככלי לסגירת פערים חברתיים, יש לחינוך המדעי טכנולוגי תפקיד מרכזי וחשוב בשילוב המגזרים השונים והמגוונים בשוק העבודה ובחברה בכלל". היא פרסה את העשייה הנרחבת של קבוצת עמל בתחום זה. בין היתר ציינה: "מינפנו את התוכנית של משרד החינוך 'עתודה ומנהיגות מדעית טכנולוגית'. כך למשל, בבית הספר הרב תחומי שלנו בצפת, העבירו יריד מדעים בעיר ובוצעו תוכניות העשרה במוזיאון מדע. תרומה שקיבלנו למצוינות בצפת, הוקדשה ברובה למינוף המצוינות המדעית טכנולוגית. באופן דומה פעלנו גם למשל בבית הספר הרב תחומי שלנו בעמק חרוד ובבית הספר הרב תחומי שלנו בקרית מלאכי, שם ביצענו איגום משאבים עם מרכז מדעים להפעלת תוכניות נוספות". עו"ד דום הדגישה כי היא רואה בחינוך ליזמות והשילוב האמיתי בתעשייה כלי חשוב לצמצום פערים ולהשבחת מערכת החינוך בפריפריה. "יזמתי השנה מהלך חדשני ופורץ דרך, ובחודש ינואר נפתח שני מרכזי יזמות בפריפריה, בצפת ובנגב. מדובר על הכשרה יזמית ומתן כלים למנהיגות עסקית. כל אחד מהתלמידים יבחר תחום יזמי להרחבה מתוך שלושה אפשריים: מדיה ותקשורת, היי-טק ומחשבים, בריאות ורפואה. בתחום המדיה והתקשורת, התלמידים יכירו את עולם התקשורת והפרסום ויקבלו כלים מעשיים בשיתוף עם חברת 'טופליין תקשורת'. בתחום ההיי-טק והמחשבים, התלמידים יעבדו על פרויקט קידום אתר ברשת חברתית בשיתוף עם חברת NET ID, וילמדו פיתוח אפליקציות לסלולר בשיתוף עם חברת 'נס טכנולוגיות'. בתחום בריאות ורפואה, שיתקיים במרכז היזמות שלנו בצפת, התלמידים ירכשו ידע בתחום הבריאות והרפואה תוך שילוב דוגמאות של יזמות מתחום הביוטק בשיתוף עם מג"ל, בית הספר לרפואה ובית החולים זיו".
לאן נעלם החינוך הטכנולוגי?
בועידת ישראל לעסקים שערך העיתון "גלובס" נדונה השאלה: "לאן נעלם החינוך הטכנולוגי"? מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום השתתפה בפאנל שאותו הנחה כתב גלובס יובל אזולאי. בפאנל השתתפו גם מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק, מנכ"ל רשת אורט צביקה פלג, יו"ר H&O עמי סגיס ויו"ר ביפר אלישע ינאי.
מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום אמרה: "משך שנים רבות, מדינת ישראל לא ראתה את החינוך הטכנולוגי כמנוע צמיחה חשוב. זה בא לידי ביטוי בקיצוץ מתמשך שהיה לאורך השנים במסלולי החינוך הטכנולוגי, ובמקביל דבק בחינוך הטכנולוגי דימוי בעייתי. אני שמחה על כך שלאחרונה יש התעשתות, והכרה הולכת וגוברת בנחיצותו וחשיבותו של החינוך הטכנולוגי. אין ספק שלמערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בכך שישראל תישאר מובילת שוק בטכנולוגיה ובצמיחה כלכלית, ולכן השקעה בחינוך הטכנולוגי היא הכרח קיומי".
היא הדגישה כי על אף המגמה הכללית שהייתה במדינה משך שנים רבות, קבוצת עמל המשיכה להשקיע בחינוך הטכנולוגי ולקדם אותו. "ההחלטה לשנות גישה לחינוך הטכנולוגי חייבת להתקבל ע"י הדרג הפוליטי" אמרה עו"ד דום והדגישה: "דרושה בעניין זה פעילות משותפת של משרדי הממשלה, התאחדות התעשיינים, צה"ל ורשתות החינוך. חייבים לשקם את הדימוי של החינוך הטכנולוגי. ילדים לא רוצים ללכת ללמוד טכנולוגיה גם בגלל בעיית הדימוי וגם כי אין תשתיות מתאימות. כולם, כולל הממשלה, צריכים להשקיע בסדנאות ומעבדות מתאימות." לדבריה, עניין נוסף שיש לטפל בו בדחיפות, הוא גיוס והכשרת מורים למקצועות טכנולוגיים. "צריך להשקיע בעתודה של המורים. קשה מאוד לגייס היום מורים למקצועות הללו". היא הדגישה את הצורך לבצע הכשרות עדכניות למי שכבר נמצאים כיום בהוראה, בהתאם לצרכים האמיתיים של התעשייה. כמו כן, אמרה שהמדינה צריכה לתגמל בוגרי מקצועות טכנולוגיים, כי השכר שמוצע להם בהוראה לעומת מה שהם מקבלים בתעשייה, לא מושך אותם לעבוד בהוראה.
|