|
"כשהאסימונים נגמרים":
מודלים של הצלחה בהתמודדות עם תלמידים תת-משיגים
מאת: רפאלה בלס
"מה הייתם עושים אילו הציעו לכם לשחק פוקר כאשר עומדים לרשותכם עשרה אסימונים, ואילו השחקן השני נהנה מערימת אסימונים בנפח חצי הכדור המערבי?...האם היה לכם סיכוי לנצח? האם הייתם מסכימים בכלל לנסות לשחק? - לא? ואילו היו אומרים לכם שאין לכם ברירה ואתם חייבים להשתתף במשחק, מה היה סגנון המשחק שלכם - פזיז או זהיר?..."
 המחשה מאלפת זו, העלה ריק לבוי מומחה בעל שם עולמי לנוער בעל קשיים ולקויי למידה בארה"ב, בסרטון "כשהאסימונים נגמרים", שהוצג בכנס המנהלים האחרון של רשת עמל. הכנס, שהוקדש כולו להצגת מודלים בית ספריים של הצלחה בהתמודדות עם תלמידים תת-משיגים, נתן ביטוי לשאיפתה של הרשת לקדם תלמידים ממח"טים, כיתות הכוון ומב"ר להישגים גבוהים יותר, ולהעלות בהתמדה ובנחישות את אחוז הזכאים לתעודות בגרות במסגרות אלה.
"לג'ו המגניב יש ים של אסימונים. בשיעור התעמלות הוא תקע גול בשער - 12,000 אסימונים. נטלי הסכימה ללכת איתו למסיבת הסיום - עוד 5000 אסימונים... מצד שני היה לו חצ'קון באף בדיוק ביום המסיבה - פחות 3000 אסימונים. אבל מה אכפת לו? יש לו המון אסימונים. לידו יושב למך - אין לו כלום. ליתר דיוק יש לו כעשרה אסימונים, והוא מחזיק אותם קרוב לחזה וממשש אותם בעצבנות. אין לו די אסימונים כדי להשתתף במשחק הפוקר בכלל, אבל אומרים לו שהוא מוכרח! מה הוא יעשה? ממילא הוא יפסיד, לכן הוא ישחק בפזיזות, מה אכפת לו. מה יש לו להפסיד. ומנגד יתכן שיפתח סגנון התנהגות הססני. לא רוצה ללכת למחנה קיץ כדי לא להפסיד את מעט האסימונים שלי, לא רוצה לענות למורה על השאלות כי מן הסתם אטעה אפילו כשאני יודע את התשובה הנכונה וכך הלאה...". מהו הפיתרון? שואל ריק לבוי.
במפגש הוצגה ה"אבחונית" - תכנית שפותחה בשיתוף אונ' חיפה בעבור תלמידי התמ"ת ברשת עמל ומיועדת לאיתור, אבחון וטיפול בתלמידים בעלי קשיים ולקויות למידה. ה"אבחונית" אינה בודקת ידע אלא את מנגנון החשיבה עצמו, ואם יש בו קשיים היא מאתרת אותם. התכנית מבוצעת בהצלחה מזה חמש שנים בבתי הספר התעשייתיים של הרשת, ואותרו בה עד כה אלפי תלמידים. לדברי שירי אשד יהושע - ראש תחום מח"טים ואחראית להנחיית תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ברשת עמל: "התלמידים התת-משיגים מתאפיינים בין היתר בהערכה עצמית נמוכה, הזדהות נמוכה עם ההורים, ולעתים מתווספת לכך גם לקות למידה, כאחד הגורמים", והיא מוסיפה "הייחודי לפרויקט הוא האופן בו הוא נותן את הדעת לתחום הרגשי".
 התכנית המערכתית של רשת עמל לטיפול בלקויות הלמידה
במספר בתי ספר של הרשת פותחו מודלים אשר הובילו להצלחה מוכחת עם התלמידים הללו, והם הציגו אותם בהרחבה בכנס, מתוך כוונה לסייע בהטמעת דרכי ההתמודדות בשנת הלימודים תשס"ט בכל מקום בו יהיה צורך.
עמל מקיף צפת
פתחה הגב' בתיה וישניה, מנהלת בית הספר, שסיפרה כי בראש וראשונה עומד כנר לרגליה הבאת הטיפול ברמת הפרט לרמה המקסימלית. "אף תלמיד לא נעלם לנו מבין האצבעות, כל אחד ואחת מ- 860 התלמידים והתלמידות שלנו מז'- עד י"ב מדווח ומפוקח". עד כדי כך, היא מספרת, שיש מספר תלמידים קבועים שהיא זאת שמתקשרת להעיר אותם בבוקר ולזרז אותם להגיע לבית הספר.. "לא מקובל עלי", היא ממשיכה, "המשפט - הילד לא יכול כלום. אין דבר כזה אצלנו "לא יכול כלום". מורה שתלמידיו נכשלים, יודע שהוא מחויב כלפי התלמידים, ואם יש צורך יכין אותם שוב ושוב עד להצלחתם".
תהליך ההכוון בצפת, מתחיל כבר מכיתה ט'. תלמידים מתקשים בעלי מוטיבציה לימודית סבירה נשלחים לכיתת אומץ, כאשר במקביל נרתם גם הבית - "אנו עורכים ביקורי בית, מחתימים את ההורים והתלמידים על חוזה שותפות מיוחד, ויש לכך משמעות רבה. גם דימוי הכיתה הפך לחיובי, תלמידים שמחים להימנות על כיתות אומץ ומב"ר ונהנים מהעצמה משמעותית בדימוי ובביטחון העצמי שלהם, אחוז הנשירה שואף לאפס". מעבר להשתלמויות המקצועיות להן זוכים המורים והמחנכים בתחום, מתוגמלים מחנכי מב"ר המסיימים כיתת י"ב בתחושת גאוות יחידה ונהנים מיוקרה רבה בבית הספר.
ואכן תוך שמונה שנים, זינק עמל מקיף צפת והשיג תוצאות יוצאות דופן גם ברמה הארצית, תוצאות העומדות על 88% זכאים לבגרות מכיתות מב"ר ואומץ בשנה"ל תשס"ז.
המצגת של מקיף צפת
תלמידי עמלוכיתת הלב בעמל ל.ד. ת"א
מורה מיוחדת מלמדת אותנו כיצד להתכונן למבחנים, איך לסדר את הקלסרים, איך לקחת את השורות העיקריות ולשנן אותן,
 |
המורה נשארת גם אחרי שעות הלימודים ומסבירה לנו את כל החומר, וסה"כ הולך לנו טוב מאד .
|
עמל ל.ד. ת"א
הגב' שרה הלפרין, הציגה בראשית דבריה את הקשת ההטרוגנית של אוכלוסיית בית ספרה, המונה 1600 תלמידים וכולל 3 כיתות לקויות למידה ושתי כיתות אוטיסטים. היא הדגישה שנושא לקויות הלמידה עומד במרכז האג'נדה של ל.ד ת"א. בית הספר הקדיש אזור מיוחד המשמש כמרכז ובו לובי גדול ונוח המוקף חדרי לימוד המאוכלסים כל העת במורים להוראה מתקנת, מטפלת באמנויות ויועצת חינוכית המנהלת אותו. המרכז נגיש לכל כחלק מן המערך המסייע, ומעניק תחושה ביתית. אחד התלמידים מכיתת י"ב ל"ב (לקראת בגרות), המשתמש במרכז, הודה שללא "כיתת לב" היה ללא ספק מוצא עצמו ברחוב, כיוון שלא חשב על לימודים כלל ורק חיכה ש"יעיפו" אותו מבית הספר בסיום כיתה ט'. להפתעתו הוא התקבל ל"כיתת לב" בחינוכה של מאיה "שהיא קודם כל אמא וחברה ורק אחרי כן מורה" ומאז חייו השתנו. כיום הוא סיים בגרות במתמטיקה, סיים בגרות באנגלית והפך מנער שהיה בטוח ש"שום דבר לא יצא ממנו", לנער מלא ביטחון, החש שכולם משקיעים בו ומאמינים בהצלחתו.
והתוצאות : 22 מתוך 26 תלמידי כיתת לב, זכאים לבגרות מלאה.
המצגת של ל.ד. ת"א
עמל א' פ"ת
הגב' אסתר טסה, מנהלת בית הספר המונה כ 320 תלמידים ב- 13 כיתות מי' עד י"ב, סיפרה על הקמת מרכז מהו"ת החדש במתחם בית הספר - "מרכז העצמה ותובנה" במודל המופעל בסמינר הקיבוצים, ואשר נותן מענה רגשי ולימודי ללקויי למידה ולבעלי בעיות קשב וריכוז מבוקר ועד ערב. במרכז מהו"ת, נמצאים התלמיד וצרכיו במרכז, כשהמורים שואפים להגיע לחוזקות שלו וללמדו לעקוף את הקשיים כך שיוכל לממש את יכולותיו הפוטנציאליות. בשלב הראשון משתתפים כלל התלמידים בבית הספר בתהליך איתור, אבחון ומיפוי, ובשלב השני נבנית תכנית התערבות דידקטית ורגשית, העובדת על אסטרטגיות למידה וחוסן נפשי גם יחד.
המצגת של עמל א' פ"ת
עמל מח"ט שפרעם
מר מוניר סעד, פתח בדברי רקע על בית ספרו שעבר מהמסלול התעשייתי בפיקוח משרד העבודה למסלול החינוך הטכנולוגי בפיקוח משרד החינוך - וכיום מונה כ-370 תלמידים מ-3 עדות שונות ב- 19 כיתות, האחת י"ג.
אחד מיעדי בית הספר, לדבריו, הוא להגדיל את מספר הזכאים לבגרות בשלושת מסלוליו - המסלול לבגרות מלאה, המסלול לתעודת גמר טכנולוגית, ומסלול תעודת הגמר של משרד החינוך. ההתמודדות עם התלמידים התת-משיגים מתבצעת באמצעות מיפוי תלמידים בכל שכבת גיל, העצמת תחושת השייכות, חיזוקים חיוביים, תעודות הוקרה, בניית קבוצות למידה ומערך תגבורים המתבססים על מערכי שיעור ידידותיים ופשוטים, וניהול כרטיסי מעקב אישיים לכל תלמיד.
מנתוניו עולה כי בשנה"ל תשס"ז הוכפל מניין התלמידים הזכאים לקבל תעודת בגרות מלאה בת 21 יח"ל - לעומת שנת תשס"ו, ו-עלה בשליש מספר התלמידים, הזכאים לתעודה טכנולוגית בת 15 יח"ל, לעומת תשס"ו.
המצגת של מח"ט שפרעם
ונסיים בתובנה של לבוי - מהו הפיתרון? הפיתרון היחיד הוא לתת להם, והרבה. לחזק אותם. לגלות את הכישרונות האמיתיים שלהם, לאפשר להם להביא תועלת ולשבח אותם על כך כמה שיותר. עלינו לדאוג לכך שבכל ערב ילך תלמידנו לישון עם יותר "אסימונים" בכף ידם ממה שהיו להם כשהתעוררו בבוקר.
קישורים נלווים
 ריק לבוי, חומרים בעברית
סרטו של ריק לבוי - כשהאסימונים נגמרים (שעה)
 האבחונית - מודל חדשני לאיתור מיפוי וטיפול בילדים עם קשיים ולקויות למידה
על פרויקט מהות בתיכון עמל א' פ"ת
|
|