הרהורים על הדגם של בתי ספר מפיקי ידע באוסטרליה ובניו-זילנד

גיליון מס' 12 - 05.01.2009

הגדל טקסט	הקטן טקסט	שנה צבע רקע

RSS

הרהורים על דגם "בתי ספר מפיקי ידע" באוסטרליה ובניו-זילנד
מודל ה- Knowledge Producing School) KPS)

מאת: עמי סלנט, מידען וחוקר בתחומי התקשוב החינוכי

לאחרונה נרשמה ברחבי העולם התעניינות מחודשת במודל "בתי ספר מפיקי ידע" שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 . מדובר במודל קונספטואלי של שני חוקרים אוסטרליים ידועים בשם Chris Bigum and Leonie Rowan מאוניברסיטת Deakin University. התפיסה של Knowledge Producing School) KPS) יושמה בהצלחה בעשרות בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים באוסטרליה (Queensland primary schools).

שימוש בכלים מתוקשבים בדרך של חקר וחשיבה גבוהה
הנחת היסוד המובלעת במודל תקשוב זה, היא שעל שילוב המחשבים בבתי הספר להיות אותנטי ולא טכני. כלומר, עליו להמריץ את המורים והתלמידים לחקור ולהפיק ידע, ולא לתרגל טכנית את הכלים המקוונים - כפי שנעשה, לצערי, ברבים מבתי הספר היסודיים ברחבי העולם. המטרה אליה שואף המורה - להכשיר את התלמידים להשתמש באינטרנט ובכלים מתוקשבים בדרך של חקר וחשיבה מסדר גבוה (עקרונות Jonassen D ), תוך עידוד סקרנות וחקרנות.

תפיסת ה - Mindtools : חזרה לסקרנות הטבעית
תפיסת ה- Mindtools פירושה טיפוח חשיבה אינטלקטואלית של תלמידים באיסוף מידע מהקהילה, הבנייתו ועיבודו. המודל של "בית ספר מפיק ידע" מתבטא במתן אוטונומיה והעצמה לתלמידים לחקור נושאים וסוגיות מעבר לתכנית הלימודים, או לקשור את נושאי החקר והפקת המידע - להיבטים שונים בהקשר הרחב של הקהילה הבית-ספרית.
מרבית תהליכי איסוף והפקת המידע על ידי התלמידים נוגעים בבעיות אותנטיות שאותם חוקרים צוותי התלמידים בבתי הספר היסודיים. המחקרים שליוו את יוזמת Knowledge Producing School) KPS) באוסטרליה, אשרו כי דרך הקניית היכולות הקוגניטיביות במודל זה משמעותית יותר מהתרגול הטכני ביישומי המחשב והאינטרנט, או אפילו מהמיומנויות המידעניות הסטנדרטיות שמבקשים להקנות לתלמידי בתי הספר היסודי. כחלק מהרציונל של היוזמה מעודדים את התלמידים בבתי הספר היסודיים באוסטרליה ליזום בעצמם פרויקטים של הפקת ידע, בהתבסס על סקרנותם הטבעית.

תלמידים באוסטרליה בפעולת חקר מתוקשבת עם המורה

במודל בתי הספר מפיקי הידע קיים רציונל המושפע באופן מובהק מהתפיסה הדמוקרטית של דיואי - שיתופיות בקהילה תוך העצמת התלמידים. לא מדובר במודל קונספטואלי פשוט ליישום בבתי ספר, ואכן, אפילו באוסטרליה, נתקל ביצוע היוזמה בשלב הראשון בהתנגדויות מצד המורים. עם הזמן, התקבלה היוזמה ביתר אהדה, וזכתה בתגובות הזדהות חיוביות בקרב מנהלי בתי הספר והמורים. מדינות נוספות שיישמו את מודל Knowledge Producing School) KPS ) היו ניו זילנד והונג קונג.

עלייה בשימוש בכלי תקשוב מקוונים בסביבת הלמידה
המודל המתוקשב של "בתי ספר מפיקי ידע" נותן עדיפות גבוהה לשימוש בכלי תקשוב מקוונים בכל סביבות הלמידה של ביה"ס. המציאות בשטח מצביעה על כך שההתפתחות הטכנולוגית של כלים מתוקשבים מהירה בהרבה מההתפתחות הפדגוגית של שיטות הלימוד. פער זה אמנם ילווה אותנו ככל הנראה עוד זמן רב בכל אשר נפנה, אך לפחות באוסטרליה ובניו זילנד, נעשה מאמץ להעמיד לרשות המורים והתלמידים כלים מקוונים מתקדמים לאיסוף ולעיבוד מידע. מדובר בכלים מתוקשבים להפקת מידע, מסדי נתונים, כלים לבניית מאגר מידע כיתתיים, כלי איסוף מקוונים ועוד.

גולת הכותרת - הקניית מיומנויות חשיבה מסדר גבוה
וכעת אנו מגיעים לגולת הכותרת : בשנתיים האחרונות מושם דגש רב בבתי הספר מפיקי הידע באוסטרליה על הקניית מיומנויות חשיבה מסדר גבוה (Higher-Order-Cognitive-Skills – HOCS) לכלל התלמידים ולא רק לתלמידי מדעים כפי שנעשה בישראל. מאחר שהחשיבה מסדר גבוה המשולבת בפעילות המתוקשבת אינה אלגוריתמית ודפוסי המחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש, מסתיים התהליך לעתים קרובות בפתרונות מרובים, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות - וזאת להבדיל ממתן פתרון אחד, יחיד וברור.
קבלת ההחלטה מהווה מרכיב חיוני בפתרון בעיה, במיוחד כאשר קיים פער בין המצב ההתחלתי הנתון לבין המטרה, ולא ידועה דרך קיימת ופשוטה לפתרון.
זאת ועוד - מאחר שחשיבה מסדר גבוה מתרגלת מיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ולקיחת אחריות - היא מטפחת לומד עצמאי וביקורתי, בעל כושר אלתור, המסוגל להתאים את עצמו למציאות משתנה ודינמית.
נותר רק להתפלל שיקום לנו שר חינוך, שיצליח ליישם מודל מוצלח זה על כלל תלמידי ישראל!

מקורות המידע

CITE Seminar: The Knowledge Producing School

Bigum, C. (2004) Rethinking schools and community: the knowledge producing school, in S. Marshall, W. Taylor & X. Yu (eds), Using community informatics to transform regions, pp. 52-66, Idea Group, Hershey, PA

S.B. Schneider & Jim Garrison. "Deweyan Reflections on Knowledge-Producing
Schools", Teachers College Record , Volume 110 Number 10, 2008, p. 2204-2223.

Jonassen, D. (2000). Computers as Mindtools for Schools: Engaging Critical Thinking. Columbus, OH: Prentice-Hall.

למידע נוסף
Professor Chris Bigum, Head of School of Scientific & Developmental Studies in Education, Faculty of Education, Deakin University, Australia

גרסא להדפסה

תגובות:


הלוואי עלינו...
פיתוח שיטת לימוד המבוססת על יוזמה וסקרנות, אפילו רק בחלק מן המקצועות, תוך ניצול יכולות הקיימות היום בעולם המחשבים יכולה לתרום משמעותית להעלאת המוטיבציה של התלמידים ללמוד מקווה שינסו ליישם גם בארץ אתגר לשר/ת החינוך הבא/ה...
יפה זעפרני	ראש העין	jafa_z@amalnet.k12.il
28/01/2009 11:04:18



המודל הנ"ל משתלב נהדר עם תפישת הווב 2- כל אחד הינו תורם ונתרם. אני מאמינה שניתן ליישמו ולו רק בכמה שיעורים, בחלק מהמקצועות. כלומר: זה לא הכל או לא כלום- אלא ניתן למצוא את שביל הביניים וליישמו. מקווה שנוכל כולנו ללמד בבתי ספר כאלה, ושילדינו ילמדו בהם.
אורית להב
28/01/2009 11:11:52


איך נבחן מיומנויות המאה ה21?
מאמר מבריק של עמי סלנט. אחד המכשולים העומדים בפני למידה מהסוג שעמי מנתח, הוא הטענה של השמרנים (שבחלקה נכונה) כי בלתי אפשרי או לא משתלם לבדוק מיומנויות יסוד כמו חשיבה-יישום-יצירתיות-ביקורתיות, כי אי אפשר לבדוק מיומנויות כאלה של תלמידים בעזרת מבחנים אמריקאים סגורים או מבחני שינון אחרים. לאחרונה , בעקבות הרפורמות העתידיות הרדיקאליות של אובמה בחינוך (כמו בעוד הרבה תחומים), עולה מחדש הצורך לפתח ולהפיץ שיטות הערכה אלטרנטיביות. אחת משיטות המבחן וההערכה הכי מרתקות היא מבחנים בסקנדלייף או בעולמות וירטואליים-חינוכיים. הנה רשימת מקורות של שיטות הערכה ושיטת בחינה לבדיקת מיומניות המאה ה21 של תלמידים. בקרוב אפרסם אולי כאן מאמר מפורט על כך, כולל טיפים למורה ולשר/ת החינוך החדש/ה 1. SCANS reports, available online at http://wdr.doleta.gov/SCANS/whatwork/. 2. The New Commission on the Skills of the American Workforce, Tough Choices or Tough Times (Washington, DC: National Center on Education and the Economy, 2006). 3. Richard Murnane and Frank Levy, The New Division of Labor: How Computers Are Creating the Next Job Market (Princeton, NJ: Princeton University Press, 2004). 4. http://books.google.com/books/p/princeton?id=GwkbW7h4Su4C&printsec=frontcover&source=gbs_ViewAPI&hl=en#PPA2,M1)dhduk (גיגול הספר) 5. Trends in International Mathematics and Science Study (TIMSS) 2003; The Programme for International Student Assessment (PISA) 2003. 6. Ed Coughlin, Cheryl Lemke, et al. enGauge 21st Century Skills: Literacy in the Digital Age (Los Angeles, CA: The Metiri Group, 2003). 7. Framework for 21st Century Learning (Tucson, AZ: The Partnership for 21st Century Skills, July 23, 2007). 8. Definition and Selection of Key Competencies (Paris, France: OECD, May 27, 2005). 9. J.D. Bransford, A.L. Brown, and R.R. Cocking (eds), How People Learn, 2000; OECD, Innovation in the Knowledge Economy: Implications for Education and Learning, 2004; and R. Kozma, Technology, Innovation, and Educational Change: A Global Perspective (Eugene, OR: International Society for Technology in Education, 2003). 10 Benjamin S. Bloom and David R. Krathwohl, Taxonomy of Educational Objectives: The Classification of Educational Goals, by a committee of college and university examiners. Handbook I: Cognitive Domain (New York: Longman, Green, 1956). Also D. Krathwohl, B.S. Bloom, and B.B. Masia, Taxonomy of Educational Objectives: The Classification of Educational Goals. Handbook II: Affective Domain (New York: David McKay Co., Inc., 1964). 11 L.W. Anderson, D. R. Krathwohl, eds, A Taxonomy for Learning, Teaching, and Assessing: A Revision of Bloom’s Taxonomy of Educational Objectives (New York: Allyn-Bacon Longman, 2001). 12 L. B. Resnick, “Making America Smarter,” Education Week Century Series 18(40) (June 16, 1999), 38–40. 13 See diagram, Figure 2. 14 L. W. Anderson, D. R. Krathwohl, eds, A Taxonomy for Learning, Teaching, and Assessing: A Revision of Bloom’s Taxonomy of Educational Objectives. 15 Interview with John Austin, March 2008. 16 D. J. Ketelhut, “The impact of student self-efficacy on scientific inquiry skills: An exploratory investigation in River City, a multi-user virtual environment,” The Journal of Science Education and Technology 16 no. 1 (2007): 99–111. For more information about River City, also see http://muve.gse.harvard.edu/rivercityproject/. 17 Interview with Eva Baker, May 2008. 18 Eva Baker, Moving to the Next Generation System Design: Integrating Cognition, Assessment, and Learning (Los Angeles, CA: National Center for Research on Evaluation, Standards, and Student Testing (CRESST), University of California, February, 2007). 19 Key Stage 3 ICT Assessment Tasks, National Assessment Agency, United Kingdom, available online at http://www.naa.org.uk/naa_18908.aspx. 20 International Baccalaureate Organization. “Diploma Programme Assessment Principles and Practice.” (United Kingdom: Antony Rowe Ltd., September 2004). 21 ETS uses the term “non-cognitive” because it is widely used in psychology and measurement. It is, however, a misnomer for describing these skills, as many are actually cognitive in nature. 22 Interview with Richard Roberts, March 2008. 23 “Title I: Characteristics of tests will influence expenses; information sharing may help states realize efficiencies.” Report to Congressional requesters. (Washington, DC: Government Accounting Office, May, 2003). 24 Thomas Toch, Margins of Error: The Testing Industry in the No Child Left Behind Era (Washington, DC: Education Sector, 2006). 25 Linda Jacobson, “Kentucky Lawmakers Take Aim at State Tests,” Education Week, March, 2008. 26 A bill was submitted during the Spring 2008 session that called for the replacement of the KY CATS system with a norm-referenced test and an augmented test. It did not move out of committee. According to the state’s office of accountability and assessment, the state has established a task force on assessment to consider future changes to state tests. 27 “The Technical Advisory Committee on Faking on NonCognitive Assessments,” October 13, 2006. Sponsored by the Educational Testing Service. 28 The Proposed Delaware Comprehensive Assessment System developed by the Delaware Statewide Academic Growth Assessment Pilot, Spring 2008, available online at http://www.mapuser.k12.de.us/future/index.html#delaware.
אשר עידן	סקנדלייף	dridan@gmail.com
28/01/2009 12:40:34


תגובה לאורית
אורית שלום , אכן יש משהו בדבריך , המודל של בית ספר מפיק ידע יכול להיות מיושם גם בחלק ממערכי השיעור בכיתה ולא כתשובה כוללת לכל הדרך . גם איים של שינוי יכולים להיות הצלחה . עמי סלנט
עמי סלנט		salant@macam.ac.il
28/01/2009 18:34:26


תגובה לד"ר אשר עידן על בעיית ההערכה
אשר שלום , אכן , הצבעת בדיוק לשורש הבעיה , בעיית שיטות ההערכה הסטנדרטיות בחינוך . כל עוד לא ישנו את שיטת ההערכה בבתי הספר ( ...ולא ישנו כל כך מהר בגלל השליטה של משרד החינוך על רשות ההערכה הלאומית/ד"ר מיכל בלר) אין סיכוי ליישם את המודל של בתי ספר מפיקי ידע . עמי סלנט
עמי סלנט		salant@macam.ac.il
29/01/2009 10:22:52


הפקת ידע
בהמשך לדיון המרתק שהתפתח כאן, רבות דובר על הבניית ידע בקרב לומדים וניתן למצוא דגמים מרובים ברחבי העולם. החזרה שוב שוב לנקודת המוצא: יצירת ידע אישי, מזכירה כי ההתמודדות אל מול השינון והחיקוי שעדיין מובילה בתחום הערכת ההישגים לא תמה והדרך עוד ארוכה. אני חושבת שיש להמשיך ולפתח דגמים פדגוגים המשלבים יישומים טכנולוגים חדשים וליצור שיתופי פעולה בין מ פ ת ח י ם על מנת להעשיר את את מגוון הכלים העומדים לרשות החינוך.
גילי אלון		gilia@amalnet.k12.il
29/01/2009 10:33:22



עמי, מודל מעניין בעיקר שהוא עובד!!!! רוב הניסיונות של תקושב לא כל כך עובדים מעבר לניסוי. למה זה הופעל רק בבתי ספר יסודיים? אני מסכימה עם עידן שלא ניתן לשנות את השיטה מבלי לשנות את דרכי הערכה. הצרה אצלינו היא שמנסין לשמור את הישן וגם לנסות גישות חדשות וכמה אסכולולת יחד לא מצליחות לקדם את המערכת. אורית, אני לא מאמינה ב"איים". גישה חדשה מצריכה שינויים ממעלה שניה פדגוגיים ואירגוניים וכל דבר בשלויים יישאר שם. אני מקווה שאולי רשת עמל תרים את הכפפה!!!!! מנואלה
מנואלה	להבים	manuelaa@zahav.net.il
29/01/2009 17:18:24


מאמר מבריק מאיש מבריק!
קראתי בשקיקה ובסקרנות טבעית שלא ידעתי שעוד נותרה בי בגילי, את המאמר היוצא מן הכלל הזה. לא אצטרף לשאר המגיבים שמביעים קינאה ותקווה ש"בקרוב אצלנו". אני יודעת שזה יגיע גם אלינו! צומח לנו כאן דור אינטליגנטי , שאין לי ספק שיגיע הרגע וידרוש עדכון או פיצוץ,מה שבא קודם, של מערכת החינוך המאובנת הנוכחית. כן, זה יקרה!!! האמינו יחד אתי וניצור מסה קריטית!
אלומה עברון	תל אביב
30/01/2009 09:05:21



מאמר מאד מעניין ואקטואלי, אבל יש לי מספר שאלות/ספקות לגבי שיטת הלימוד הזאת בבתי ספר יסודיים: - האם ילדים בגילאים אלו מסוגלים מבחינה קוגניטביית להבחין בין דעות לבין עובדות, לזהות עמדת מפרסם המידע? - האם הם מסוגלים להעריך אמינות המידע? - האם מסוגלים לזהות יחסים לוגיים בתוך המידע, הקששרים רלוונטיים.....? - האם הם מסוגלים ללמוד בשלב כל כך מוקדם שיטות ארגון וניהול מידע? אני מסכימה שבעידן שלנו זאת צריכה להיות שיטת הלימוד בחטיבות הביניים ותיכונים, אבל יסודי?
מאיה מזור		mayamazor@gmail.com
30/01/2009 09:32:22


תגובה לעמי ומנואלה
עמי, הפצתי את המאמר שלך בין חבריי המורים, והיום חדר המורים כולו דיבר על כך... עצם העלאת הדברים, הרעיונות- מעודדת פתיחות ומחשבה בנושא. וזה... התהליך. ולמנואלה, כאחת שנמצאת במערכת החינוך כבר הרבה שנים.. אנימאמינה שאת יודעת שקשה להניע גלגלים. עד שנבחר שר, עד שהוא לומד, עד שמחליטים על מדיניות ועד.... הכל נגמר. אז מה? נוותר? אני לא מאמינה בהכל או כלום. רשת עמל הרימה את הכפפה באתרי בתי הספר החדשים הנכנסים כעת לעבודה. האתרים אינם רק אוסף מצגות, לינקים ומאמרים, אלא מניפה גדולה של יכולות שימוש שונות. כל מורה ייחשף למגוון הכלים הנמצאים באתרים, וישתמש בהם לפי הבנתו. ישנם כבר הרבה מורים שמלמדים בוויקי, ישנם חדרי מורים שפתחו סביבות חברתיות, כותבים בלוגים... יש המון.... כל מורה שעובד בצורה זו יוצא נשכר, כי התלמידים הרבה יותר נהנים ללמוד כך, נהנים להכין עבודות, חוקרים, שואלים, מתעניינים.... לא מעט מורים עושים דברים נפלאים עם תלמידיהם. רק לפני כמה זמן שמעתי על מורה שקובע עם תלמידיו שעתיים שיעור וירטואלי ועבודה בערב... כל אחד בביתו. זה מורה ועוד מורה ועוד מורה.... הרי בחינוך התהליך הוא התוצר- לא? אנחנו כמורים עובדים תהליכים. התלמידים גורמים לנו לעבוד שינוי, וגם חיינו הסובבים סביבי 'הענן' .... אז אני כן חושבת שאיים חשובים. ולאט לאט האיים יהפכו לרבים יותר. אין ספק בכך. כבר היום ברור לנו שתהליך הלימוד הינו משותף לנו ולתלמידים, וחייב להיות בעולמם, הלו הוא עולם הווב 2.... אז אני כן מאמינה שהתהליך הוא התוצר! והתהליך אינו מיידי. אורית
אורית להב
30/01/2009 18:58:04


הבעיה היא לא בבתי הספר היסודיים
שלום , שלשום פגשתי את ד"ר אביבה בריינר , מדענית שמונתה לאחרונה לראש מחלקת החינוך העל-יסדי ברחובות וממנה למדתי שהבעיה האמיתית של מערכת החינוך הישראלית הם חטיבות הביניים ושם צריכים ליישם את המודל של בתי ספר מפיקי ידע . מתברר כי בבתי בספר הנמנים על חטיבות הביניים בישראל הילדים לא מאותגרים בכלל ובפרט וזה משפיע גם על ההתנהגות. מאחר והחוליה של חטיבות הביניים היא החלויה החלשה והדואבת ביותר בשרשת החינוך הישראלית כדאי אולי לבחון את הישום של מודל בתי הספר מפיקי הידע בחטיבות הביניים . לגבי השאלה (והספקות המשתמעות שלה) ששאלה הגב' מזור על יכולות התלמידים להעריך מידע וטמינות מידע , אז התשובה היא שתוך כדי התהליך של איסוף מידע צריכים ללמד אותם את העקרונות להערכת מידע וזה אפשרי . לפני 8 שנים עבדתי עם תלמידי חטיבת הביניים בביה"ס ליידי דיוויס בתל אביב על איסוף והערכת מידע והם גילו יותר יכולות מאשר הסטודנטים שלימדתי אותם אז באוניברסיטת בר-אילן . עמי סלנט עורך פורטל מס"ע http://portal.macam.ac.il
עמי סלנט		salant@macam.ac.il
31/01/2009 16:53:20



לעמי, יש צדק רב לגבי הפרובלמטיקה של חטיבות הביניים. אכן זו החוליה החלשה ברצף מערכת החינוך א-יב. לגבי יישום המודל בחטיבות: הלוואי. היישום מצריך רפורמה רדיקלית בגישה, בתוכניות, ב"מיצב". אני מקווה שאולי ברחובות ירימו את הכפפה. מנואלה
מנואלה	להבים	manuelaa@zahav.net.il
01/02/2009 19:48:18


לאורית
אורית, את צודקת שהאינרציה של המערכת היא גדולה מאד והכנסת שינויים היא דרך קשה. אך תולדות החינוך מלמדים שכניסה מינורית לא מביאה מחר "אחר". יישר כוח על האתרים החדשים לבתי הספר. אך האם האתרים החדשים מצביעים על פדגוגיה אחרת והערכה אחרת? כל תזוזה היא חשובה, אני עדיין חושבת שלרשת עמל כרשת צריכה להיות אמירה מהפכנית בדרך בה היא מאמינה. צריך לברר מהיא הדרך. מנואלה
מנואלה	להבים	manuelaa@zahav.net.il
01/02/2009 19:51:43


ובכל זאת גם אצלינו.....
המאמר מעניין ומאד רלוונטי . כידוע , פרופ' ענת זוהר מובילה בשנתיים האחרונות מהלך הטמעה של חשיבה מסדר גבוה במערכת החינוך הישראלית. אנו ביחידה לעובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה, מקימים קורס דו שנתי למורים מובילי מידענות בשיתוף עם משרד החינוך, כאשר ניתן דגש רב להטמעת אסרטגיות חשיבה מסדר גבוה בתהליכי המידענות בבתי ספר יסודיים ובחט"ב במגזר הערבי, הדרוזי והיהודי במחוז צפון. כמו כן, אנו עוסקים כרגע במהלך רחב היקף של הכשרת סגל המורים במדעי החברה ובהסטוריה לשילוב תהליכי חשיבה מסדר גבוה בתהליך ההוראה. לדוגמא, אנו מקימים קורס מתוקשב לסגל המדריכים והמורים המובילים במדעי החברה, המשלב הוראה פנים אל פנים והוראה ברשת, ומבוסס על למידה שיתופית ברשת, כאשר המשתתפים בונים ברשת מערכי הוראה המשלבים אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה כגון:מארגני חשיבה, ארגומנטציה, שאילת שאלות תוך מתן דגש להוראה מטה אסטרטגית המשולבת בהוראת התוכן.
עינת איגר ונועה באומן	האוניברסיטה הפתוחה
02/02/2009 10:59:32


לעינת - אונ' פתוחה
עינת, חשבו מאד מה שאתם עושים בהכשרת מורים. העינין הוא שללא שינוי מתאים בתוכניות הלמוד ודרכי הערכה, לא ניתן יהיה ליישם את התורה הלכה למעשה. ברגע שיש רק תשובה נכונה אחת לשאלה, שאין מקום לדיון, עבודת צוות וכו', יש בעיה. אני מקווה שבמקביל עובדים על שינויים בתוכניות הלמוד כך שתהיה אפשרות לבחירה אמיתית ובדרכי הערכה. אני אופטימית מנואלה
מנואלה	להבים	nabuelaa@zahav.net.il
05/02/2009 18:46:25


נו, מה אומר לכם ?
תגידו חברי'ה כל מה שתגידו... אבל אותי הדיון הזה ...מצחיק... באמת מצחיק... כשטוענים שבבחינת הבגרות בהיסטוריה "נתקעים" כ- 60% מהתלמידים במחסום של אי הבנת השאלה, קרי : " תאר את התמורות שחלו בשלהי המאה X " ...ומכאן הם לא יכולים להתקדם... כי מה זה "תמורות" ? ומה זה "שלהי" ? .. אז איך ממשיכים מכאן הלאה ? אז אתם באים לכאן ומדברים איתי על: "חשיבה מסדר גבוהה" ועל : "עבודת חקר עצמית"... ועל פיתוח - "הסקרנות הטבעית"... נו באמת... מה נסגר איתכם ? הגם אתם ברוטוס משקיפים על העולם מ-"מגדלי אקירוב" ? והנה לכם דוגמא חיה מהרגע הזה... מהיום בשער פורטל YNET ...דוגמה הממחישה איך זה לרוב ובד... ונא לזכור שכאן יש לנו תלמיד ראוי...אחד כזה המוכן להכין שיעורים... נושא : אבולוציה? תאריך : 06/02/09 23:31 מחבר/ת : ניר מישהו יכול להסביר לי כיצד העולם נברא? כיצד באנו לעולם? (אני לא מאמין ב-ה') אני צריך הסבר מדויק לאבולציה(אם בזה אתם מאמינים), אבל שיהיה הסבר בלי מילים קשות, כי אני רק בכיתה ט' אז בבקשה. http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2391-13174-25716201,00.html כך שאתם מזכירים לי את השיר הידוע של יונה וולך "שיר קדמשנתי" : רומזים לנו שיש סקס אחר. טוב שמישהו יודע על זה. אם יש סקס אחר הביאוהו לכאן ונדעהו נדבר גלויות, יש או אין. שכבר אנחנו עייפים מאוד מנשינו הבתולות וכל הזמן מראים לנו בתמונות יש משהו אחר אנחנו מרגישים שזה לא סתם. ואם יש סקס אחר בעולם אחר נשים חדשות ויודעות למה לא יביאו כמה ללמד את נשינו היגעות שכבר אנחנו עייפים... אז כל הזמן מראים לנו בתמונות כאילו יש כאן משהו אחר.. "קוסמים" , "קסמים" ו- "פתרונות קסם"... משהו אחר...."עולם ורוד" שהטכנולוגיה יכולה להחליף את הלימודים המייגעים בלחיצת "אנטר" ...את מה שעבודה קשה "טרחנית" ו –"טורדנית" ... הייתה אמורה לעשות... מבט אחר --------- האם יצא לכם לאחרונה לבקר ב- "בית חולים" ? לדאבוני, יצא לי .... לא עליכם, שם אתם עתידים לפגוש בצוות רופאים והאחיות "עסוק" עד מאוד ...ממש "עמוס לעייפה"... לא כל כך בטיפול בחולים כמו בהקלדה במחשב... שיא הקדמה... טוב, עם טכנולוגיה כזו למי בכלל יש זמן פנוי להתייחס למטופל עצמו ? זאת אם כל העת יש צורך "לתמלל" את המטופל במחשב... ואחרי ככלות הכל...אז למי בכלל יש זמן וסבלנות ונגישות לקרוא את כל הנכתב עליו במחשב ? וכך כל "רופא מומחה" חדש המצטרף למעגל הבודקים - פונה למטופל כאילו מעולם לא דובר עימו וגם לא נכתב עליו דבר... ואז הוא מסתמך רק על דברי המטופל בהתאם לאותם הדברים אותם הוא כבר אמר לקודמיו... ומרגע זה בו הרופא יקבל את אותן התשובות לאותן השאלות ששאלו קודמיו...הוא שוב יתיישב מול המחשב ויתחיל גם הוא לתמלל את אותם הדברים... אכן "קידמה" ראויה... היכן הינו בלעדיה ? אבל תודו שמחשבים זו אכן קידמה...מה לא ככה ? ... ותגידו שזה לא כך ... ושזה לא מצחיק עד בכי... אז עד מתי וכמה אפשר עוד עם אפקט "בגדי המלך" ? די... כולנו אנשים מבוגרים, "אינטליגנטים" ... האומנם איננו מצליחים להבחין שלא כל הנוצץ הוא זהב ? עוד מבט מכיוון שונה ... ------------------- מה אתם רוצים לעזאזל מ-אובמה ? יש כאן איש בלי "קבלות", עליו הערימו תילי תילים של ציפיות...ומכאן אך מתבקש הוא שכגודלן יהיו גם גודל האכזבות.... ואז ... כי אז הוא יהיה בבחינת : "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת"... ... והא המסכן בכלל לא ידע שהוא כזה, הוא לא רצה ולא התכוון... כי ככה זה... כולם מחפשים "משיח" שיבוא ויגאל.... כזה אשר יחליף את העבודה המאומצת הנדרשת מהם... אנשים... עשו לי טובה וצאו מהקופסה... עולמות וירטואלים יש רק בקופסת המחשב... המציאות היא שונה והיא אחרת... מאז גורשנו מגן העדן שם נגזר עלינו ללדת בעצב ובזיעת האף לאכול לחם ...אין... אין "פטנטים" אחרים... ואין פתרונות קסם... אין "קיצורי דרך" יש רק עבודה ( "רבוטה" בליברמנ-ית מדוברת... ) פעם הסמל העולמי היה "מגל ופטיש"... בכל מדינה הייתה מפלגה בשם "העבודה" או "הפועלים"...."עבודה" נחשבה לערך...אנשים הבינו שרק מעבודה קשה עושים כסף... אחר כך באו "האלכימאים" ומכרו "אלכימאות"... כי היו מספיק "חלמאים" שיקנו זאת, והם טענו : " מה פתאום מעבודה קשה עושים כסף ? " רק טיפשים חושבים כך...למה לעבוד קשה ? תנו לכסף לעבוד במקומכם...מה אתם "פראיירים" ? זה המוטו של הקפיטליזם הנוכחי הנערץ ...יש פטנטים... יש "כסף קל" ...כך התגלגלנו למשבר הכלכלי העולמי העכשווי... כשלפתע גילו שכאשר רק הכסף עובד בלי העבודה אז הכסף אובד... וכך גם העבודה....ועדין אנשים מתקשים לקבל ש: "אין יש מאין"... רק טיפשים ובעיקר בורים יכולים "לקפוץ" על כל הבזק נוצץ של כלום - "כמוצא שלל רב"... גם ברק מבריק ורב עוצמה מאיר רק לרגע... והעלטה לאחריו נמשכת... אז כולם רוצים שוויון ורווחה חברתית ובוחרים קפיטליזם, כולם רוצים דמוקרטיה ובוחרים דיקטטורה, כולם מגלים ורוצים למידה ( כמו של פעם ) עם סקרנות ועומק וחשיבה מסדר גבוהה, ובוחרים למידה שטחית בה ה- "אנטר" , "העתק הדבק" וה-"עולמות" הם "וורטואלים" של "פוטושופ" וסרטים ב- "אפטר אפקט"..., חזה ושפתיים מסיליקון ושאר ניתוחים פלסטים וקוסמטיים... המסדרים את ה- "אריזה" כאילו התכנים בה הם שונים... "מיצוב המוצר"... וזו "הגלובליזציה" האמיתית בהתגלמותה... כשהכול קשור בכל... מהשקפות עולם ואידיאולוגיות שמתו והותירו חלל וריקנות אליהם נשאבה כל שטות... אמונות תפלות ושיקויי קסם, כשפים, חלומות על "כסף קל" ועושר אין סופי שיקנה גם את האושר... כך הכל הוזנח והומר... אין עוד צורך בערכים... אין עוד מקום למורשת, נשמה ומיתוסים... אין צורך להעמיק, לקנות דעת ולהרחיב אופקים... זמן זה כסף... אז בואו נקצר תהליכים... נתמקד בעיקר... ולא בלימודים תפלים... חברים... נער הייתי וגם זקנתי.... אין פתרונות קסם... ומאחר ואינני מאמין שמי מאיתנו כאן הוא "צדיק גדול"... אז גם אינני מאמין שמלאכתנו זו תעשה בידי האחרים... יהיה תחכומם של המכונות האלה אשר יהיה... צאו מהסרטים והעלומות הוורטואלים... אין קיצורי דרך... בכדי שיהיה שינוי בחינוך.. יש צורך במהפכה חברתית תרבותית כוללת ומקיפה... ההורים צריכים לשוב אל סמכותם...המורים אל מעמדם... האדם צריך לשוב להיות הערך העליון... ולא ההון, הממון והשלטון.... לא ניתן ללמד בביה"ס על ברכי הפתגם "על תשליכני לעת זקנה" ... ובאותה הנשימה ...כמדינה ... לבוא ולקצץ לסבתא ולסבא...בקצבאות, בסל התרופות ולתת לזקנים יחס המבייש גם את אחרון בעלי החיים... זה לא עובד... אפילו ילדים קטנים, תמימים וחסרי השכלה ודעת מצליחים להבין את המסר הזה... אם את עולמי אני קונה רק בכסף ...וכסף טוב ורב עושים רק מהייטק וממנהל עסקים... אז למה לי ללמוד היסטוריה, תנ"ך, ספרות ושאר המקצעות המעייפים והמלאים והמשעמים האלה שלא יוצא מהם כלום ? ולתפיסת העולם הזו שותפים כולנו " מורים כהורים "... כשהבן בת שלנו ויספרו לנו שהם נרשמו ללימודי "ספרות" או "פילוסופיה" ( אם עוד קיים חוג כזה ) אז נראה מי מאיתנו לא ישאל את השאלה המתבקשת... השתגעת ? וממה תחיו אח"כ ? ויש לזכור שפעם פילוסופים הנהיגו את העולם... אז למה שלמישהו תהיה "סקרנות טבעית", שאיפה ל-"חשיבה מסדר גבוהה", ורצון ל-"עבודת חקר עצמית"... זאת אם אף אחד לא מתעניין באלה... לא גומל על כאלה... לא בסטטוס ולא בכסף... אז איזה "מנוע" ידחף או ימשוך לשכאלה ? אז הנה...זה אני המורה והמחנך וההורה כאן... וגם עלי איימו שאם לא אכתוב את השורות האלה... אז יבולע לי בציון... אז על תכעסו עלי שככה בלבלתי לכם את המוח... זה לא בא לי מ – "סקרנות טבעית" או/ו מחשיבה מסדר גבוהה...ולא עשיתי זאת כעבודת חקר עצמית... זה רק כי הייתי מוכרח... בגלל הציון..... אז קבלו זאת בהבנה ומיחלו לי...
בני ברקו
07/02/2009 17:16:04


תיקון טעות
בביטוי על "אל תשליכני לעת זקנה"...
בני ברקו
08/02/2009 00:21:38

תגובות:

שם:
עיר:
דוא''ל:
כותרת:


הלוואי עלינו...
פיתוח שיטת לימוד המבוססת על יוזמה וסקרנות, אפילו רק בחלק מן המקצועות, תוך ניצול יכולות הקיימות היום בעולם המחשבים יכולה לתרום משמעותית להעלאת המוטיבציה של התלמידים ללמוד מקווה שינסו ליישם גם בארץ אתגר לשר/ת החינוך הבא/ה...
יפה זעפרני	ראש העין	jafa_z@amalnet.k12.il
28/01/2009 11:04:18


המודל הנ"ל משתלב נהדר עם תפישת הווב 2- כל אחד הינו תורם ונתרם. אני מאמינה שניתן ליישמו ולו רק בכמה שיעורים, בחלק מהמקצועות. כלומר: זה לא הכל או לא כלום- אלא ניתן למצוא את שביל הביניים וליישמו. מקווה שנוכל כולנו ללמד בבתי ספר כאלה, ושילדינו ילמדו בהם.
אורית להב
28/01/2009 11:11:52

איך נבחן מיומנויות המאה ה21?
מאמר מבריק של עמי סלנט. אחד המכשולים העומדים בפני למידה מהסוג שעמי מנתח, הוא הטענה של השמרנים (שבחלקה נכונה) כי בלתי אפשרי או לא משתלם לבדוק מיומנויות יסוד כמו חשיבה-יישום-יצירתיות-ביקורתיות, כי אי אפשר לבדוק מיומנויות כאלה של תלמידים בעזרת מבחנים אמריקאים סגורים או מבחני שינון אחרים. לאחרונה , בעקבות הרפורמות העתידיות הרדיקאליות של אובמה בחינוך (כמו בעוד הרבה תחומים), עולה מחדש הצורך לפתח ולהפיץ שיטות הערכה אלטרנטיביות. אחת משיטות המבחן וההערכה הכי מרתקות היא מבחנים בסקנדלייף או בעולמות וירטואליים-חינוכיים. הנה רשימת מקורות של שיטות הערכה ושיטת בחינה לבדיקת מיומניות המאה ה21 של תלמידים. בקרוב אפרסם אולי כאן מאמר מפורט על כך, כולל טיפים למורה ולשר/ת החינוך החדש/ה 1. SCANS reports, available online at http://wdr.doleta.gov/SCANS/whatwork/. 2. The New Commission on the Skills of the American Workforce, Tough Choices or Tough Times (Washington, DC: National Center on Education and the Economy, 2006). 3. Richard Murnane and Frank Levy, The New Division of Labor: How Computers Are Creating the Next Job Market (Princeton, NJ: Princeton University Press, 2004). 4. http://books.google.com/books/p/princeton?id=GwkbW7h4Su4C&printsec=frontcover&source=gbs_ViewAPI&hl=en#PPA2,M1)dhduk (גיגול הספר) 5. Trends in International Mathematics and Science Study (TIMSS) 2003; The Programme for International Student Assessment (PISA) 2003. 6. Ed Coughlin, Cheryl Lemke, et al. enGauge 21st Century Skills: Literacy in the Digital Age (Los Angeles, CA: The Metiri Group, 2003). 7. Framework for 21st Century Learning (Tucson, AZ: The Partnership for 21st Century Skills, July 23, 2007). 8. Definition and Selection of Key Competencies (Paris, France: OECD, May 27, 2005). 9. J.D. Bransford, A.L. Brown, and R.R. Cocking (eds), How People Learn, 2000; OECD, Innovation in the Knowledge Economy: Implications for Education and Learning, 2004; and R. Kozma, Technology, Innovation, and Educational Change: A Global Perspective (Eugene, OR: International Society for Technology in Education, 2003). 10 Benjamin S. Bloom and David R. Krathwohl, Taxonomy of Educational Objectives: The Classification of Educational Goals, by a committee of college and university examiners. Handbook I: Cognitive Domain (New York: Longman, Green, 1956). Also D. Krathwohl, B.S. Bloom, and B.B. Masia, Taxonomy of Educational Objectives: The Classification of Educational Goals. Handbook II: Affective Domain (New York: David McKay Co., Inc., 1964). 11 L.W. Anderson, D. R. Krathwohl, eds, A Taxonomy for Learning, Teaching, and Assessing: A Revision of Bloom’s Taxonomy of Educational Objectives (New York: Allyn-Bacon Longman, 2001). 12 L. B. Resnick, “Making America Smarter,” Education Week Century Series 18(40) (June 16, 1999), 38–40. 13 See diagram, Figure 2. 14 L. W. Anderson, D. R. Krathwohl, eds, A Taxonomy for Learning, Teaching, and Assessing: A Revision of Bloom’s Taxonomy of Educational Objectives. 15 Interview with John Austin, March 2008. 16 D. J. Ketelhut, “The impact of student self-efficacy on scientific inquiry skills: An exploratory investigation in River City, a multi-user virtual environment,” The Journal of Science Education and Technology 16 no. 1 (2007): 99–111. For more information about River City, also see http://muve.gse.harvard.edu/rivercityproject/. 17 Interview with Eva Baker, May 2008. 18 Eva Baker, Moving to the Next Generation System Design: Integrating Cognition, Assessment, and Learning (Los Angeles, CA: National Center for Research on Evaluation, Standards, and Student Testing (CRESST), University of California, February, 2007). 19 Key Stage 3 ICT Assessment Tasks, National Assessment Agency, United Kingdom, available online at http://www.naa.org.uk/naa_18908.aspx. 20 International Baccalaureate Organization. “Diploma Programme Assessment Principles and Practice.” (United Kingdom: Antony Rowe Ltd., September 2004). 21 ETS uses the term “non-cognitive” because it is widely used in psychology and measurement. It is, however, a misnomer for describing these skills, as many are actually cognitive in nature. 22 Interview with Richard Roberts, March 2008. 23 “Title I: Characteristics of tests will influence expenses; information sharing may help states realize efficiencies.” Report to Congressional requesters. (Washington, DC: Government Accounting Office, May, 2003). 24 Thomas Toch, Margins of Error: The Testing Industry in the No Child Left Behind Era (Washington, DC: Education Sector, 2006). 25 Linda Jacobson, “Kentucky Lawmakers Take Aim at State Tests,” Education Week, March, 2008. 26 A bill was submitted during the Spring 2008 session that called for the replacement of the KY CATS system with a norm-referenced test and an augmented test. It did not move out of committee. According to the state’s office of accountability and assessment, the state has established a task force on assessment to consider future changes to state tests. 27 “The Technical Advisory Committee on Faking on NonCognitive Assessments,” October 13, 2006. Sponsored by the Educational Testing Service. 28 The Proposed Delaware Comprehensive Assessment System developed by the Delaware Statewide Academic Growth Assessment Pilot, Spring 2008, available online at http://www.mapuser.k12.de.us/future/index.html#delaware.
אשר עידן	סקנדלייף	dridan@gmail.com
28/01/2009 12:40:34

תגובה לאורית
אורית שלום , אכן יש משהו בדבריך , המודל של בית ספר מפיק ידע יכול להיות מיושם גם בחלק ממערכי השיעור בכיתה ולא כתשובה כוללת לכל הדרך . גם איים של שינוי יכולים להיות הצלחה . עמי סלנט
עמי סלנט		salant@macam.ac.il
28/01/2009 18:34:26

תגובה לד"ר אשר עידן על בעיית ההערכה
אשר שלום , אכן , הצבעת בדיוק לשורש הבעיה , בעיית שיטות ההערכה הסטנדרטיות בחינוך . כל עוד לא ישנו את שיטת ההערכה בבתי הספר ( ...ולא ישנו כל כך מהר בגלל השליטה של משרד החינוך על רשות ההערכה הלאומית/ד"ר מיכל בלר) אין סיכוי ליישם את המודל של בתי ספר מפיקי ידע . עמי סלנט
עמי סלנט		salant@macam.ac.il
29/01/2009 10:22:52

הפקת ידע
בהמשך לדיון המרתק שהתפתח כאן, רבות דובר על הבניית ידע בקרב לומדים וניתן למצוא דגמים מרובים ברחבי העולם. החזרה שוב שוב לנקודת המוצא: יצירת ידע אישי, מזכירה כי ההתמודדות אל מול השינון והחיקוי שעדיין מובילה בתחום הערכת ההישגים לא תמה והדרך עוד ארוכה. אני חושבת שיש להמשיך ולפתח דגמים פדגוגים המשלבים יישומים טכנולוגים חדשים וליצור שיתופי פעולה בין מ פ ת ח י ם על מנת להעשיר את את מגוון הכלים העומדים לרשות החינוך.
גילי אלון		gilia@amalnet.k12.il
29/01/2009 10:33:22


עמי, מודל מעניין בעיקר שהוא עובד!!!! רוב הניסיונות של תקושב לא כל כך עובדים מעבר לניסוי. למה זה הופעל רק בבתי ספר יסודיים? אני מסכימה עם עידן שלא ניתן לשנות את השיטה מבלי לשנות את דרכי הערכה. הצרה אצלינו היא שמנסין לשמור את הישן וגם לנסות גישות חדשות וכמה אסכולולת יחד לא מצליחות לקדם את המערכת. אורית, אני לא מאמינה ב"איים". גישה חדשה מצריכה שינויים ממעלה שניה פדגוגיים ואירגוניים וכל דבר בשלויים יישאר שם. אני מקווה שאולי רשת עמל תרים את הכפפה!!!!! מנואלה
מנואלה	להבים	manuelaa@zahav.net.il
29/01/2009 17:18:24

מאמר מבריק מאיש מבריק!
קראתי בשקיקה ובסקרנות טבעית שלא ידעתי שעוד נותרה בי בגילי, את המאמר היוצא מן הכלל הזה. לא אצטרף לשאר המגיבים שמביעים קינאה ותקווה ש"בקרוב אצלנו". אני יודעת שזה יגיע גם אלינו! צומח לנו כאן דור אינטליגנטי , שאין לי ספק שיגיע הרגע וידרוש עדכון או פיצוץ,מה שבא קודם, של מערכת החינוך המאובנת הנוכחית. כן, זה יקרה!!! האמינו יחד אתי וניצור מסה קריטית!
אלומה עברון	תל אביב
30/01/2009 09:05:21


מאמר מאד מעניין ואקטואלי, אבל יש לי מספר שאלות/ספקות לגבי שיטת הלימוד הזאת בבתי ספר יסודיים: - האם ילדים בגילאים אלו מסוגלים מבחינה קוגניטביית להבחין בין דעות לבין עובדות, לזהות עמדת מפרסם המידע? - האם הם מסוגלים להעריך אמינות המידע? - האם מסוגלים לזהות יחסים לוגיים בתוך המידע, הקששרים רלוונטיים.....? - האם הם מסוגלים ללמוד בשלב כל כך מוקדם שיטות ארגון וניהול מידע? אני מסכימה שבעידן שלנו זאת צריכה להיות שיטת הלימוד בחטיבות הביניים ותיכונים, אבל יסודי?
מאיה מזור		mayamazor@gmail.com
30/01/2009 09:32:22

תגובה לעמי ומנואלה
עמי, הפצתי את המאמר שלך בין חבריי המורים, והיום חדר המורים כולו דיבר על כך... עצם העלאת הדברים, הרעיונות- מעודדת פתיחות ומחשבה בנושא. וזה... התהליך. ולמנואלה, כאחת שנמצאת במערכת החינוך כבר הרבה שנים.. אנימאמינה שאת יודעת שקשה להניע גלגלים. עד שנבחר שר, עד שהוא לומד, עד שמחליטים על מדיניות ועד.... הכל נגמר. אז מה? נוותר? אני לא מאמינה בהכל או כלום. רשת עמל הרימה את הכפפה באתרי בתי הספר החדשים הנכנסים כעת לעבודה. האתרים אינם רק אוסף מצגות, לינקים ומאמרים, אלא מניפה גדולה של יכולות שימוש שונות. כל מורה ייחשף למגוון הכלים הנמצאים באתרים, וישתמש בהם לפי הבנתו. ישנם כבר הרבה מורים שמלמדים בוויקי, ישנם חדרי מורים שפתחו סביבות חברתיות, כותבים בלוגים... יש המון.... כל מורה שעובד בצורה זו יוצא נשכר, כי התלמידים הרבה יותר נהנים ללמוד כך, נהנים להכין עבודות, חוקרים, שואלים, מתעניינים.... לא מעט מורים עושים דברים נפלאים עם תלמידיהם. רק לפני כמה זמן שמעתי על מורה שקובע עם תלמידיו שעתיים שיעור וירטואלי ועבודה בערב... כל אחד בביתו. זה מורה ועוד מורה ועוד מורה.... הרי בחינוך התהליך הוא התוצר- לא? אנחנו כמורים עובדים תהליכים. התלמידים גורמים לנו לעבוד שינוי, וגם חיינו הסובבים סביבי 'הענן' .... אז אני כן חושבת שאיים חשובים. ולאט לאט האיים יהפכו לרבים יותר. אין ספק בכך. כבר היום ברור לנו שתהליך הלימוד הינו משותף לנו ולתלמידים, וחייב להיות בעולמם, הלו הוא עולם הווב 2.... אז אני כן מאמינה שהתהליך הוא התוצר! והתהליך אינו מיידי. אורית
אורית להב
30/01/2009 18:58:04

הבעיה היא לא בבתי הספר היסודיים
שלום , שלשום פגשתי את ד"ר אביבה בריינר , מדענית שמונתה לאחרונה לראש מחלקת החינוך העל-יסדי ברחובות וממנה למדתי שהבעיה האמיתית של מערכת החינוך הישראלית הם חטיבות הביניים ושם צריכים ליישם את המודל של בתי ספר מפיקי ידע . מתברר כי בבתי בספר הנמנים על חטיבות הביניים בישראל הילדים לא מאותגרים בכלל ובפרט וזה משפיע גם על ההתנהגות. מאחר והחוליה של חטיבות הביניים היא החלויה החלשה והדואבת ביותר בשרשת החינוך הישראלית כדאי אולי לבחון את הישום של מודל בתי הספר מפיקי הידע בחטיבות הביניים . לגבי השאלה (והספקות המשתמעות שלה) ששאלה הגב' מזור על יכולות התלמידים להעריך מידע וטמינות מידע , אז התשובה היא שתוך כדי התהליך של איסוף מידע צריכים ללמד אותם את העקרונות להערכת מידע וזה אפשרי . לפני 8 שנים עבדתי עם תלמידי חטיבת הביניים בביה"ס ליידי דיוויס בתל אביב על איסוף והערכת מידע והם גילו יותר יכולות מאשר הסטודנטים שלימדתי אותם אז באוניברסיטת בר-אילן . עמי סלנט עורך פורטל מס"ע http://portal.macam.ac.il
עמי סלנט		salant@macam.ac.il
31/01/2009 16:53:20


לעמי, יש צדק רב לגבי הפרובלמטיקה של חטיבות הביניים. אכן זו החוליה החלשה ברצף מערכת החינוך א-יב. לגבי יישום המודל בחטיבות: הלוואי. היישום מצריך רפורמה רדיקלית בגישה, בתוכניות, ב"מיצב". אני מקווה שאולי ברחובות ירימו את הכפפה. מנואלה
מנואלה	להבים	manuelaa@zahav.net.il
01/02/2009 19:48:18

לאורית
אורית, את צודקת שהאינרציה של המערכת היא גדולה מאד והכנסת שינויים היא דרך קשה. אך תולדות החינוך מלמדים שכניסה מינורית לא מביאה מחר "אחר". יישר כוח על האתרים החדשים לבתי הספר. אך האם האתרים החדשים מצביעים על פדגוגיה אחרת והערכה אחרת? כל תזוזה היא חשובה, אני עדיין חושבת שלרשת עמל כרשת צריכה להיות אמירה מהפכנית בדרך בה היא מאמינה. צריך לברר מהיא הדרך. מנואלה
מנואלה	להבים	manuelaa@zahav.net.il
01/02/2009 19:51:43

ובכל זאת גם אצלינו.....
המאמר מעניין ומאד רלוונטי . כידוע , פרופ' ענת זוהר מובילה בשנתיים האחרונות מהלך הטמעה של חשיבה מסדר גבוה במערכת החינוך הישראלית. אנו ביחידה לעובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה, מקימים קורס דו שנתי למורים מובילי מידענות בשיתוף עם משרד החינוך, כאשר ניתן דגש רב להטמעת אסרטגיות חשיבה מסדר גבוה בתהליכי המידענות בבתי ספר יסודיים ובחט"ב במגזר הערבי, הדרוזי והיהודי במחוז צפון. כמו כן, אנו עוסקים כרגע במהלך רחב היקף של הכשרת סגל המורים במדעי החברה ובהסטוריה לשילוב תהליכי חשיבה מסדר גבוה בתהליך ההוראה. לדוגמא, אנו מקימים קורס מתוקשב לסגל המדריכים והמורים המובילים במדעי החברה, המשלב הוראה פנים אל פנים והוראה ברשת, ומבוסס על למידה שיתופית ברשת, כאשר המשתתפים בונים ברשת מערכי הוראה המשלבים אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה כגון:מארגני חשיבה, ארגומנטציה, שאילת שאלות תוך מתן דגש להוראה מטה אסטרטגית המשולבת בהוראת התוכן.
עינת איגר ונועה באומן	האוניברסיטה הפתוחה
02/02/2009 10:59:32

לעינת - אונ' פתוחה
עינת, חשבו מאד מה שאתם עושים בהכשרת מורים. העינין הוא שללא שינוי מתאים בתוכניות הלמוד ודרכי הערכה, לא ניתן יהיה ליישם את התורה הלכה למעשה. ברגע שיש רק תשובה נכונה אחת לשאלה, שאין מקום לדיון, עבודת צוות וכו', יש בעיה. אני מקווה שבמקביל עובדים על שינויים בתוכניות הלמוד כך שתהיה אפשרות לבחירה אמיתית ובדרכי הערכה. אני אופטימית מנואלה
מנואלה	להבים	nabuelaa@zahav.net.il
05/02/2009 18:46:25

נו, מה אומר לכם ?
תגידו חברי'ה כל מה שתגידו... אבל אותי הדיון הזה ...מצחיק... באמת מצחיק... כשטוענים שבבחינת הבגרות בהיסטוריה "נתקעים" כ- 60% מהתלמידים במחסום של אי הבנת השאלה, קרי : " תאר את התמורות שחלו בשלהי המאה X " ...ומכאן הם לא יכולים להתקדם... כי מה זה "תמורות" ? ומה זה "שלהי" ? .. אז איך ממשיכים מכאן הלאה ? אז אתם באים לכאן ומדברים איתי על: "חשיבה מסדר גבוהה" ועל : "עבודת חקר עצמית"... ועל פיתוח - "הסקרנות הטבעית"... נו באמת... מה נסגר איתכם ? הגם אתם ברוטוס משקיפים על העולם מ-"מגדלי אקירוב" ? והנה לכם דוגמא חיה מהרגע הזה... מהיום בשער פורטל YNET ...דוגמה הממחישה איך זה לרוב ובד... ונא לזכור שכאן יש לנו תלמיד ראוי...אחד כזה המוכן להכין שיעורים... נושא : אבולוציה? תאריך : 06/02/09 23:31 מחבר/ת : ניר מישהו יכול להסביר לי כיצד העולם נברא? כיצד באנו לעולם? (אני לא מאמין ב-ה') אני צריך הסבר מדויק לאבולציה(אם בזה אתם מאמינים), אבל שיהיה הסבר בלי מילים קשות, כי אני רק בכיתה ט' אז בבקשה. http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2391-13174-25716201,00.html כך שאתם מזכירים לי את השיר הידוע של יונה וולך "שיר קדמשנתי" : רומזים לנו שיש סקס אחר. טוב שמישהו יודע על זה. אם יש סקס אחר הביאוהו לכאן ונדעהו נדבר גלויות, יש או אין. שכבר אנחנו עייפים מאוד מנשינו הבתולות וכל הזמן מראים לנו בתמונות יש משהו אחר אנחנו מרגישים שזה לא סתם. ואם יש סקס אחר בעולם אחר נשים חדשות ויודעות למה לא יביאו כמה ללמד את נשינו היגעות שכבר אנחנו עייפים... אז כל הזמן מראים לנו בתמונות כאילו יש כאן משהו אחר.. "קוסמים" , "קסמים" ו- "פתרונות קסם"... משהו אחר...."עולם ורוד" שהטכנולוגיה יכולה להחליף את הלימודים המייגעים בלחיצת "אנטר" ...את מה שעבודה קשה "טרחנית" ו –"טורדנית" ... הייתה אמורה לעשות... מבט אחר --------- האם יצא לכם לאחרונה לבקר ב- "בית חולים" ? לדאבוני, יצא לי .... לא עליכם, שם אתם עתידים לפגוש בצוות רופאים והאחיות "עסוק" עד מאוד ...ממש "עמוס לעייפה"... לא כל כך בטיפול בחולים כמו בהקלדה במחשב... שיא הקדמה... טוב, עם טכנולוגיה כזו למי בכלל יש זמן פנוי להתייחס למטופל עצמו ? זאת אם כל העת יש צורך "לתמלל" את המטופל במחשב... ואחרי ככלות הכל...אז למי בכלל יש זמן וסבלנות ונגישות לקרוא את כל הנכתב עליו במחשב ? וכך כל "רופא מומחה" חדש המצטרף למעגל הבודקים - פונה למטופל כאילו מעולם לא דובר עימו וגם לא נכתב עליו דבר... ואז הוא מסתמך רק על דברי המטופל בהתאם לאותם הדברים אותם הוא כבר אמר לקודמיו... ומרגע זה בו הרופא יקבל את אותן התשובות לאותן השאלות ששאלו קודמיו...הוא שוב יתיישב מול המחשב ויתחיל גם הוא לתמלל את אותם הדברים... אכן "קידמה" ראויה... היכן הינו בלעדיה ? אבל תודו שמחשבים זו אכן קידמה...מה לא ככה ? ... ותגידו שזה לא כך ... ושזה לא מצחיק עד בכי... אז עד מתי וכמה אפשר עוד עם אפקט "בגדי המלך" ? די... כולנו אנשים מבוגרים, "אינטליגנטים" ... האומנם איננו מצליחים להבחין שלא כל הנוצץ הוא זהב ? עוד מבט מכיוון שונה ... ------------------- מה אתם רוצים לעזאזל מ-אובמה ? יש כאן איש בלי "קבלות", עליו הערימו תילי תילים של ציפיות...ומכאן אך מתבקש הוא שכגודלן יהיו גם גודל האכזבות.... ואז ... כי אז הוא יהיה בבחינת : "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת"... ... והא המסכן בכלל לא ידע שהוא כזה, הוא לא רצה ולא התכוון... כי ככה זה... כולם מחפשים "משיח" שיבוא ויגאל.... כזה אשר יחליף את העבודה המאומצת הנדרשת מהם... אנשים... עשו לי טובה וצאו מהקופסה... עולמות וירטואלים יש רק בקופסת המחשב... המציאות היא שונה והיא אחרת... מאז גורשנו מגן העדן שם נגזר עלינו ללדת בעצב ובזיעת האף לאכול לחם ...אין... אין "פטנטים" אחרים... ואין פתרונות קסם... אין "קיצורי דרך" יש רק עבודה ( "רבוטה" בליברמנ-ית מדוברת... ) פעם הסמל העולמי היה "מגל ופטיש"... בכל מדינה הייתה מפלגה בשם "העבודה" או "הפועלים"...."עבודה" נחשבה לערך...אנשים הבינו שרק מעבודה קשה עושים כסף... אחר כך באו "האלכימאים" ומכרו "אלכימאות"... כי היו מספיק "חלמאים" שיקנו זאת, והם טענו : " מה פתאום מעבודה קשה עושים כסף ? " רק טיפשים חושבים כך...למה לעבוד קשה ? תנו לכסף לעבוד במקומכם...מה אתם "פראיירים" ? זה המוטו של הקפיטליזם הנוכחי הנערץ ...יש פטנטים... יש "כסף קל" ...כך התגלגלנו למשבר הכלכלי העולמי העכשווי... כשלפתע גילו שכאשר רק הכסף עובד בלי העבודה אז הכסף אובד... וכך גם העבודה....ועדין אנשים מתקשים לקבל ש: "אין יש מאין"... רק טיפשים ובעיקר בורים יכולים "לקפוץ" על כל הבזק נוצץ של כלום - "כמוצא שלל רב"... גם ברק מבריק ורב עוצמה מאיר רק לרגע... והעלטה לאחריו נמשכת... אז כולם רוצים שוויון ורווחה חברתית ובוחרים קפיטליזם, כולם רוצים דמוקרטיה ובוחרים דיקטטורה, כולם מגלים ורוצים למידה ( כמו של פעם ) עם סקרנות ועומק וחשיבה מסדר גבוהה, ובוחרים למידה שטחית בה ה- "אנטר" , "העתק הדבק" וה-"עולמות" הם "וורטואלים" של "פוטושופ" וסרטים ב- "אפטר אפקט"..., חזה ושפתיים מסיליקון ושאר ניתוחים פלסטים וקוסמטיים... המסדרים את ה- "אריזה" כאילו התכנים בה הם שונים... "מיצוב המוצר"... וזו "הגלובליזציה" האמיתית בהתגלמותה... כשהכול קשור בכל... מהשקפות עולם ואידיאולוגיות שמתו והותירו חלל וריקנות אליהם נשאבה כל שטות... אמונות תפלות ושיקויי קסם, כשפים, חלומות על "כסף קל" ועושר אין סופי שיקנה גם את האושר... כך הכל הוזנח והומר... אין עוד צורך בערכים... אין עוד מקום למורשת, נשמה ומיתוסים... אין צורך להעמיק, לקנות דעת ולהרחיב אופקים... זמן זה כסף... אז בואו נקצר תהליכים... נתמקד בעיקר... ולא בלימודים תפלים... חברים... נער הייתי וגם זקנתי.... אין פתרונות קסם... ומאחר ואינני מאמין שמי מאיתנו כאן הוא "צדיק גדול"... אז גם אינני מאמין שמלאכתנו זו תעשה בידי האחרים... יהיה תחכומם של המכונות האלה אשר יהיה... צאו מהסרטים והעלומות הוורטואלים... אין קיצורי דרך... בכדי שיהיה שינוי בחינוך.. יש צורך במהפכה חברתית תרבותית כוללת ומקיפה... ההורים צריכים לשוב אל סמכותם...המורים אל מעמדם... האדם צריך לשוב להיות הערך העליון... ולא ההון, הממון והשלטון.... לא ניתן ללמד בביה"ס על ברכי הפתגם "על תשליכני לעת זקנה" ... ובאותה הנשימה ...כמדינה ... לבוא ולקצץ לסבתא ולסבא...בקצבאות, בסל התרופות ולתת לזקנים יחס המבייש גם את אחרון בעלי החיים... זה לא עובד... אפילו ילדים קטנים, תמימים וחסרי השכלה ודעת מצליחים להבין את המסר הזה... אם את עולמי אני קונה רק בכסף ...וכסף טוב ורב עושים רק מהייטק וממנהל עסקים... אז למה לי ללמוד היסטוריה, תנ"ך, ספרות ושאר המקצעות המעייפים והמלאים והמשעמים האלה שלא יוצא מהם כלום ? ולתפיסת העולם הזו שותפים כולנו " מורים כהורים "... כשהבן בת שלנו ויספרו לנו שהם נרשמו ללימודי "ספרות" או "פילוסופיה" ( אם עוד קיים חוג כזה ) אז נראה מי מאיתנו לא ישאל את השאלה המתבקשת... השתגעת ? וממה תחיו אח"כ ? ויש לזכור שפעם פילוסופים הנהיגו את העולם... אז למה שלמישהו תהיה "סקרנות טבעית", שאיפה ל-"חשיבה מסדר גבוהה", ורצון ל-"עבודת חקר עצמית"... זאת אם אף אחד לא מתעניין באלה... לא גומל על כאלה... לא בסטטוס ולא בכסף... אז איזה "מנוע" ידחף או ימשוך לשכאלה ? אז הנה...זה אני המורה והמחנך וההורה כאן... וגם עלי איימו שאם לא אכתוב את השורות האלה... אז יבולע לי בציון... אז על תכעסו עלי שככה בלבלתי לכם את המוח... זה לא בא לי מ – "סקרנות טבעית" או/ו מחשיבה מסדר גבוהה...ולא עשיתי זאת כעבודת חקר עצמית... זה רק כי הייתי מוכרח... בגלל הציון..... אז קבלו זאת בהבנה ומיחלו לי...
בני ברקו
07/02/2009 17:16:04

תיקון טעות
בביטוי על "אל תשליכני לעת זקנה"...
בני ברקו
08/02/2009 00:21:38